אני באמת מנסה להבין מה גורם לך להתקשר אלי אחרי כל כך הרבה חודשים של שתיקה ולדבר איתי כאילו רק אתמול סימנו את השיחה בנינו.

 אתה מעיר אותי מהשנה ומצפה ממני, להיות כנועה, חמודה וצייתנית כמו שאתה זוכר אותי. אני לא הבן האדם ההוא, אני בן אדם אחר לגמרי. אז כן יש לך חלק גדול מזה, ואני תמיד מודה לך על כך אתה דמות משמעותית בגילוי המיניות שלי, אבל אתה הרי יודע עד כמה אני שונאת אותך, אתה הרי יודע, שהיום אתה לא יכול לשלוט בי, שאתה לא יכול להגיד את המילה האחרונה. שאתה לא יכול להתקשר אלי ולדבר איתי רק על סקס. אני כבר מזמן הפסקתי להתקשר אלייך, וביקשתי ממך לא לתקשר ואתה ממשיך עם זה.

 אתה מתאר לי בטלפון תיאורים שגורמים לי להגיד "לא, את זה בחיים אני לא עושה", אבל כשאני נמצאת בסיטואציה אחרת של נתינת השליטה שלי אני מוכנה לעשות הכל גם את הדברים הכי הזויים שעוברים לך בראש, שכרגע רק גורמים לי להרגיש רע. אז די אל תגרום לי להתחרט שאני מדברת איתך. אני לא יכולה עם זה יותר, אני לא מתכונת להמשיך עם זה יותר זה כבר אפילו לא גורם לי להרגיש משהו חוץ מגועל.