היא תיארה מצויין את ההרגשה שלי היום.

אני מתלבטת אם ללכת לשחות, אם אני אעשה את זה, זה יהיה סימן לזה שאני חיה, לא בא לי להראות סימני חיים.

פתאום הבנתי שאני מעדיפה להיות לבד, שזו בחירה שלי להיות לבד, בחירה שלי ברמה כזו של התבודדות. שאני מרגישה שאני לא יכולה לפתוח את הלב בפני אנשים ולנהל איתם שיחות על החיים שלי, או  על החיים שאין לי, כי זה יגמר בעוד שניה זה לא יהייה שם, וממש לא משנה מה תוכן השיחה. אני מעדיפה להיות לבד ולדעת שאני שם ממה שלהתאכזב כל פעם מחדש מעצמי ומאחרים.

בא לי למחוק את הבלוג, לחסום את המסנג'ר להתנתק מהסקייפ, לכבות את המחשב וללכת לישון.

לבחור בחיים, אלק....

* אני מקווה שזה בסדר שגנבתי לך את הכותרת