גילתי היום שיש לי אוטו בצבע סגול מטאלי, גילתי את זה היום כשחיכיתי שיסיימו לנקות אותו, הסתכלתי עליו וחייכתי לעצמי, מתחת לשכבות האבק יש אוטו שחרטו לי על הדלת זונה.

כמעט שנה לא ניקתי את האוטו שלי, והוא הפך להיות מפגע בריאותי לסובבים כך שגם אם רציתי לקחת איתי אנשים באוטו לא יכולתי, בקושי לעצמי הרשתי להיכנס אליו, אז נכון שאני לא נוסעת בו יותר מפעם בשבוע ורוב הזמן הוא עומד בחניה התת קרקעית המדוגמת שלו, אבל יש גבול לכל דבר, ואם הייתה תוכנית שבה מביאים שתי זקנות אנגליות לנקות מכוניות האוטו שלי היה יכול להשתתף בו.

ואיך האוטו שלי הגיע למצב כזה, זה פשוט מאוד, אני מפחדת מהמנהרה. אני תמיד נושמת עמוק, עוצמת עיניים ומחכה ששתי הדקות האלה, שהם כמו נצח מבחינתי יסתיימו ואני אוכל לחזור לנשום והדופק שלי ירד. אז פעם בשנה זה המקסימום שאני מוכנה להתמודד עם המעבר במנהרה.

יצאתי משם עם אוטו נקי, הוצאתי סוכריה מהתיק, וזרקתי את העטיפה על הרצפה...