ביום חמישי הייתי בהופעה מדהימה של עיברי לידר, וממש שמחתי שהלכתי אליה, למרות שהלכתי לבד, זו הייתה חוויה מתקנת לפעילויות שלי עם עצמי. לידי ישבו חבורת בני 16 שהצחיקו אותי כל כך ונעצו כל הערב עיניים בקעקוע שלי בניסיון להבין אותו, עד שאחד מה אמר לי "את יודעת שהקעקוע שלך ממש גס". (אם הוא לא היה אומר סביר להניח שלא הייתי יודעת שיש לי קעקוע של פייה אנאלית, הרי היא יושבת על הגב, ולמרות החברות הטובה בנינו לפעמים אני שוכחת ממנה).

הלכתי לישון מאוחר והתעוררתי מוקדם, ומכיון שאני פדלאה וקשה לי עם יותר משתי פעולות ביום, ועשיתי שתיים וחצי בשישי, רציתי לעשות גם פעולה שלישית  וללכת לחדר כושר אבל לא היה לי כוח, עד שעה 22 בלילה עוד חשבתי ללכת, הרי לא סתם עשיתי מנוי לחדר כושר שפתוח 24 שעות, ככה חשבתי וחשבתי בעודי שוכבת על הספה, רואה טלוויזיה, מקללת את הדיאטן המנייאק שהאוכל שלו הוציא ממני את החשק לחיות, מתה מרעב ומכרסמת עלי חסה. עד שנרדמתי.

ישנתי כל כך הרבה שהתעוררתי עם כאב ראש וכאב בטן, אולי זה בגלל הלחם קל עם הגבינה 3% שאכלתי כל השבוע, זה כבר כל כך נמאס עלי שהתחלתי לדלג על ארוחות, רק לא לאכול את זה יותר. החשק לאכול משהו כמעט ואבד לי, יחד עם החשק לשחות ויחד עם החשק לסקס. אי אפשר להרגיש סקסית כשאת אוכלת גבינה לבנה בחיי, כל תענוגות החיים אבדו לי, וזה הזכיר לי את התקופות שהיתי צעירה כוסית וסבלתי.

ילדים עזרו למלכה למצוא את החשק שאבד?

*אני חושבת שזה אחד הפוסטים הכי טיפשיים שכתבתי