אחותי הקטנה (21) חזרה לארץ אחרי טיול של כמה חודשים במזרח. טיול שהסתיים בהפתעה באמצע, כי היא והחבר החליטו לסיים את יחסיהם אחרי 3 שנים של חברות. אני מוצאת את עצמי בשיחות איתה על מהות החיים, הגישות שלנו שונות, אני מסתכלת ממרום גילי ורואה את הנאיביות והתמימות של ילדה צעירה, שמזכירה לי קצת את עצמי בגילה.

ידעתי בדיוק מה אני רוצה, הייתי באמצע התואר הראשון, היה מאוד ברור שאני אמשיך לתואר שני, שאני אעבוד במקצוע שאני לומדת ואוהבת, שיהיה לי חבר, נתחתן ונביא 3 ילדים  ואני אשאר לנצח רזה, לא היה מקום לטעויות הרי ככה זה צריך להיות, אבל אז באו החיים והראו לי שלא כך הדבר.

והיא בדיוק ככה היום, אחרי הפרידה מהחבר היא כבר רוצה למצוא מישהו אחר ומזכירה לי את הטיפוס שאני הכי לא יכולה לסבול בעולם, הטיפוס שלא יכול להיות לבד, אלא שנפרדים מהחבר ואחרי שבועיים מקסימום שלושה שבועות יש להן בן זוג חדש. ושמעתי אותה אומרת משפטים כמו "אם אין לי תוכניות לערב אני מתחרפנת", "אני לא אלך לשבת לבד בבאר ולהיות בדיכאון", "אני לא אטוס לבד לחו"ל כי זה הכי נורא". היא רוצה היום למצוא עבודה שהיא תרוויח בה הרבה כסף ותעסוק בה כל החיים, היא רוצה בגיל שלושים שיהיה לה בעל וילד ולא לצאת לבלות בפאבים בימי שיש בערב בעוד בילוי ריקני. ממש נתנה לי תחושה שהחיים נגמרים בגיל 30.

אמרתי לה מה דעתי בעניין, וכנראה שהייתי צריכה לסתום את הפה(ואני הרי לא יכולה לעשות את זה). היא כל כך צעירה והרי כל עבודה שהיא תעבוד בה היום תיהיה זמנית, אז למה להילחץ כל כך ועד שהיא תחליט מה היא לומדת ואיפה היא הולכת לגור, פשוט להנות. ותהיתי איך היא כבר רוצה למצוא מישהו חדש?, איך לפני שניה היא אהבה מישהו כל כך ופתאום להיות עם מישהו אחר? איך היא לא צריכה להיות רגע לבד אחרי תקופה ארוכה בזוג? אני חושבת שהיא צריכה ללמוד להיות קצת לבד, כי אין מה לעשות יש רגעים שאנחנו לבד בחיים. היא הסתכלה עלי בתדהמה ואמרה, אני לא מבינה למה בן אדם צריך ללמוד להיות לבד?, לכי תסבירי לה את זה. ואני רק קיוותי שכל הבועה שהיא חיה בה היום לא תתפוצץ לה בפרצוף.

זה לא שכל מה שאני עשיתי בחיים הוא טוב ונכון ויש הרבה דברים שאני מתחרטת עליהם ואולי בכלל לא אני האדם לייעץ לה. אני מרגישה שמצד אחד אני מעבירה עליה ביקורת כי זה פשוט מצחיק אותי לראות את התוכניות שלה, דברים שלא בטוח שתלויים בה. מצד שני היא מעבירה עלי ביקורות אומנם היא מייפה את זה אבל כל מה שהיא רוצה בגיל 30 זה כל מה שאני לא, וזה קצת נוגע במקומות רגישים.

ברור לי שבאיזה מקום הייתי מעדיפה את כל הדברים האלה בחיים שלי, אבל כרגע כל כך  טוב לי ככה*

*זה בטח יעבור עד מחר ואני ארגיש ככה