רציתי כל כך להעביר מסר למישהו כאן, לרשום לו בדיוק מה דעתי עליו ועל ההתנהגות שלו, אבל החלטתי שאני לא עושה את זה, כי אם כל הכבוד זה בכלל לא שווה התייחסות ואני בכלל לא מתכוונת להתייחס לשטות הזו, שהיא כול כולה נובעת מהספקולציות שלי.

בשישי בשלוש בבוקר, ישבתי עם המתוקה ועוד בחור זר, על המדרגות באמצע השדרה שותפים לסטרטאפ חדש "המחצלת – צורת בילוי אלטרנטיבי". חבר'ה צעירים שנמאס להם מהפאבים, הצפיפות והאנשים שמגיעים לפיקאפים והחליטו לבלות עם עוד אנשים בצורה ספונטנית עם מוזיקה ואלכוהול, משהו בסגנון הרוחניים בהודו, כל כך לא הסגנון שלי. הבחור שדיבר איתנו טען שאנחנו "נשמות טועות" ושאל אותי "מה היה הרגע האחרון שאת זוכרת שגורם לך להרגיש שאת רוצה להיות שם כל הזמן?" ישר עלה לי בראש הרגע שהייתי איתו, לא בגללו אלא בגלל הדברים שחוויתי וההתנהלות שהייתה שם, בגלל שזה נגע לי בעצב הזוגיות. אני יודעת שזה בדיוק מה שאני רוצה, זה בדיוק מה שאני רוצה להרגיש, זה רגע בחיים שלי שאני רוצה להיות בו כל הזמן, אבל לא איתו, במקום שהוא ישב יכולה לשבת דמות גברית אחרת.

באחת הסדנאות שעשיתי תרגלנו דמיון מודרך. דמינו את הסיטואציה שבה אנחנו רוצות להיות עם בן זוג, אבל לא להכניס לסיטואציה הזו מישהו מסוים, אלא דמות וירטואלית עם קווי מתאר כללים.  תמיד היה לי קשה עם זה עכשיו יש לי סיטואציה לדמיין.