לפני שבועיים החלטתי לקחת אחריות ולהתנהג כאדם בוגר, גזרתי את כרטיסי האשראי, הורדתי את מסגרת האשראי בחשבון, סגרתי הלוואה שלקחתי ואת כל החיובים שהיו לי בויזה ונותרתי חסרת כסף לחלוטין עם מינוס ענק. מינוס שצברתי בזכות ולא בחסד כי אני בזבזנית ברמות על ובעיקר על שטויות המון שטויות ולא על דברים קונקרטיים.

הכסף שיש לי אמור להספיק לי מאוד, אני אמורה לחסוך ממנו ולא להיות במינוס בכלל. יש לי כסף כמו למשפחה ומינוס כמו לשתיים. יכולתי לחיות עם הידיעה שיש לי מינוס תמידי כבר שנים רבות עם זה לא היה מטריד ומציק כל כך ועם לא הייתי יודעת בוודאות שזה יכול להראות אחרת, ואין שום סיבה שהמצב יהיה כזה.

ניסתי לפני שנה לעשות תקציב כלכלי, שנכשל באופן טוטאלי עוד בתהליך, כי הכלכלנית שעזרה לי גרה במושב והיא לא הבינה למה אני צריכה להוציא על בילוים יותר מ-400 ש"ח בחודש, ואיך לכל הרוחות אנחנו משלמים בתל אביב 40 ש"ח לכוס משקה שעולה במושב 20 ש"ח?. היא חשבה שזה לא רעיון טוב שאני אעבור לתל אביב כי זו הוצאה גדולה. ואני סיימתי את יחסי איתה בטענה שלא הכל בחיים זה תקציבים כלכלים.

אני מתחילה היום לעבוד בעוד עבודה כמה פעמים בשבוע, שעות מעטות בכל יום, עם משכורות גרועה בהחלט, באתי בגלל הכסף ולקחתי את העבודה בגלל שיש לי כמה שעות פנויות אחה"צ שאני עדין לא יודעת במה למלא אותן, כי אני אתעסק בתחום אדמנסטרטיבי שונה ממה שעשיתי עד היום, כי בעוד 3 חודשים שאני אסיים את העבודה שאני נמצאת בה כרגע תיהיה לי איזו מסגרת ואני לא אלך לאיבוד שוב פעם.

ובלי שום קשר, המחשב שלי התקלקל והחלטתי כרגע לא לתקן אותו בימים הקרובים ולראות איך אני מתמודדת בלי מחשב בשעות הערב, כי יש לי מספיק שעות מחשב במשרד. חזרתי אתמול מאוחר מהבריכה, ישבתי מול הטלוויזיה עם ספר וקפה והיה לי כל כך הרבה שקט ושלווה.**

* לתשומת ליבה של המורה נוני, כתבתי מילה באנגלית.

** רמז - לאנשים חשובים שמחפשים אותי יש את הטלפון שלי.