אמצע. רציתי אמצע, שלווה ושקט, זה החזיק מעמד שלושה ימים. בערב מצאתי את עצמי שוכבת במיטה כשגבר זר, שאין לי מושג מי הוא, מה שמו ואיך הוא נראה, פתח את הדלת. והזיז לי את התדר לכיון אחד הקצוות.

חצי שנה שלא עשיתי את זה, לא כי לא רציתי כי פשוט לא יצא ואני מגלה כל פעם מחדש שזה חסר לי, המגע, הכאב, התחושה, הסימנים, הדברים האלה שבעוצמה מסויימת, וכנראה שלא כל כך גבוהה עושים לי מאוד מאוד נעים בבטן. ואני אוהבת, אוהבת את הדרך הזו יותר מאשר את התוצאה.

דברים השתנו אצלי באופן פיזי, יכולות שהיו לי השתנו וגילתי שיעור חשוב, שאני לא יודעת מה אני יכולה וכמה.

ותמיד הייתי בטוחה שאני לא עמוק שם במקום הזה, שמצד אחד לא איכפת לי מה ההגדרה שלו ומצד שני אני כל כך נלחמת על לא להגדיר את עצמי. והוא עם כל הנסיון שלו, הופתע כשהוא פתח את המגירות שלי, תרתי משמע, וראה מה יש בפנים.

והבוקר אחרי לילה חסר שינה, התחושה היא שהגוף מותש וכואב, כואב בלי אף סימן וזה שונה ונעים לי, לזכור את זה ולהרגיש את זה פיזית לעוד כמה רגעים.

כשנכנסתי לעבודה, השומר לא זיהה אותי, המנקה נעץ בי מבט לא ברור והנשוי בהה בי ואמר "את נראית שונה היום, שונה לטובה"

* אני יודעת שבמקור זה "גבר שר אצלי באמבטיה"...