כבר לא זר יותר...

הצלצול בדלת הפריע לי, בדיוק יצאתי מהמקלחת, עדיין ערומה, מחכה לשיחה ממנו. רציתי להתעלם אבל הצלצול המשיך והמשיך, צלצול שאין מנוס מלהגיב לו, כי ברור שזה לא סתם צלצול וכשהתלבשתי כבר הבנתי.

הוא עמד שם בדלת, היה לי פשוט ברור שזה הוא, הייתי המומה ונבוכה, משתי סיבות מה הוא עושה כאן כשהוא אמור בכלל להתקשר? ומה הגבר הכריזמטי והנאה הזה עושה איתי?. היה לי ברור שאם הוא היה רואה אותי ברחוב ספק אם היה מתייחס. ומבחינתי אולי הייתי מגניבה עוד מבט אל הגבר הזה שמבוגר ממני ב-13 שנה, אבל ידעתי שלא סתם הצטלבו דרכנו עכשיו ובצורה הזו.

הוא עזב את הכל ודחה פגישות ובא לכן לזמן קצר כי הבין שאני צריכה אותו עכשיו. וזה בכלל לא משנה מה היה בנינו אח"כ, מה ההגדרה ומה גבולות היחסים, הוא היה כאן נטו בשבילי. וככל שאנחנו מדברים ונפגשים אני מגלה שזו חוויה אחרת בשבילי, שעשיתי עד עכשיו סקס אלים, אבל לא את זה. ואם בכלל ללמוד את זה ולחוות את זה, כי הספק כל הזמן מנקר, אז איתו כי למרות שגם אני לא הבנתי את זה עד לרגע זה, סאדיסט הוא לא! והוא עדין ורגיש יותר מהרבה  בחורים שמנסים להיות כאלה.

אחרי שהוא הלך, הייתי קצת עצובה, לא בגללו בכלל, אלא בגללי. נותרתי עם תהייה מאוד גדולה ומשמעותית לגבי החיים שלי, איך לפחות חלק מהבחורים שהכרתי  בשנים האחרונות זמן רב יותר וקיבלו ממני כל כך הרבה, בצורה שונה לחלוטין ממה שהוא מקבל, לא יכלו להיות כאן בשבילי אפילו לרגע אחד כמו שהוא היה?