תמיד אהבתי קיץ, אבל מזג האוויר הנוכחי עושה לי רק טוב, מן תחושה של התחדשות והתרגשות מהלא נודע. טיול ארוך בשדרה עם הכלבה ועם המחשבות, ופתאום שמתי לב שאני נושמת! שאני יכולה למלא את הריאות וזה כבר לא מעיק ומכביד.

אתמול עזרתי לאחותי הקטנה לחפש דירה, מצב הדירות כזה מזעזע, שהתאהבתי עוד קצת בדירה שלי, והשקעתי את השבת בפעולה שתמיד טענתי שהיא שנואה עלי, ניקיון, אבל האמת אני מגלה שכשאני באמת רוצה, אני יודעת לנקות, אני מסתדרת מצוין ואפילו אוהבת את זה, זה עושה לי הרגשה טובה, וכל דבר שיוצר לי הרגשה טובה שווה שאני אשקיע בו.

בחתונה בין הריקודים לבין האוכל ומילוי כוסות בוודקה תפוזים, מצאתי את עצמי חושבת על איך היא התחתנה לפני שניה ולי זה נראה רחוק כל כך. אני לא מתחברת לזה כרגע, אני שעוד מתעסקת "בשטויות" שלי, עוד בוחנת ובודקת, מותחת גבולות מנסה לנפץ את הכמה שעוד יש לי, עם הרצון שלי לעבוד בעבודה לא משמעותית, לטוס בפתאומיות למדינה רחוקה, לא להיות מחויבת לכלום רק לעצמי. ההקלה הלא מחייבת לבין המחשבה המעציבה של מתי תתבגרי כבר?

עם קצת דכדוך של אלכוהול ומחשבות לא רצויות נקלעתי לשיחת בנות, כשאחת מהן אמרה בדיוק את מה שעבר לי בראש "אני כל כך לא מתחברת לזה אני עוד רוצה לטעום ולנסות, אני בכלל מתפתה בקלות לכל מיני הצעות מענינות" זה הרגיע אותי במידת מה, לגלות שאני לא הרווקה האחרונה בעולם שלמרות שאני רוצה זוגיות אני עדין רוצה את התנסויות האלה שמרחיקות אותי משם. וכרגע טוב לי לחיות כך.

אנשים שמכירים אותי זמן קצר אומרים לי שאני משתנה לטובה, ואני עם כל הביקורת העצמית המיותרת שלי, רואה ולא רואה את השינוי. היא סיכמה את זה יפה כשהיא אמרה לי "את הרבה יותר את והרבה פחות אחרים", כנראה שככה זה כשאת מגלה את עצמך, מורידה עוד שכבה ועוד שכבה, בונה את עצמך מחדש, מתבגרת, יוצרת, משלימה רק עוד טיפה עם חלקים מסוימים בתוכך ונותנת להם ביטוי.

רשימת המטרות שכתבתי בשנה שעברה נמחקה, לא בגלל שהשגתי את כולן, להפך. הרגשתי שנמאס לי לראות אותה ושום מטרה לא נמחקת, אבל יחד עם זאת אני יודעת  שפעלתי והרבה למימוש כל אחת ואחת מהמטרות האלה והתקדמתי. אז נכון שהן לא משתנות בשנה הבאה, אבל הן מטרות מאוד משמעותיות שאני צריכה כל הזמן לשמר אותן, לעיתים על בסיס יומיומי והן מעידות על העשייה שלי, ועל השינוי שחל בי בהרבה מאוד מובנים.