כבר שבוע אני מוצאת את עצמי נרדמת לפני 22 על הספה וכל היום עייפה בלי סיבה מוצדקת.

חשבתי מה יכול לגרום לעייפות הזו שגרמה לי אתמול לנקר בזמן נהיגה בשעה 18 בערב. יש שתי אפשרויות רלבנטיות, אפשרות אחת היא בגלל שהברזל שלי נמוך, מה שאובחן כבר לפני שנה, אבל הרופא הנשמה שלי לא רצה לתת לי כדורי ברזל כי זה יגרום לי להשמין, באמת תודה שאתה דואג לי כל כך ולא שואל את דעתי בנושא. האפשרות השנייה וההגיונית יותר  היא שזה נובע מזה שאני פשוט לא עושה כלום בעבודה, כבר התלוננתי על זה בעבר, אבל עכשיו זה הגיע לנקודת שפל חדשה 8 שעות של חוסר עשייה גורמים לי לתסכול ולעייפות. הצעתי את עזרתי גם במשרדים אחרים, אבל מסתבר שגם להם אין יותר מדי עבודה.

 רמת התסכול שלי כל כך גבוהה מהמצב הזה שאני מוצאת את עצמי חסרת אונים ואתמול כבר הייתי על סף בכי. אני מרגישה שאני לא יכולה להשאר במקום הזה עוד יום אחד נוסף. זו משרה זמנית ואני אמורה להודיע להם בשבוע הבא אם אני נשארת עוד חודש או עוזבת בתחילת נובמבר. בנתיים החלטתי לתת לעצמי זמן להרגע ולחשוב על זה בהגיון.

מצד אחד אני צריכה את הכסף מצד שני אני לא רוצה להרגיש רע כל יום. בנוסף לא מצאתי עדין עבודה חדשה, כנראה שזה בגלל שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל אני יודעת מה אני לא רוצה לעשות. בא לי לעשות משהו חדש ושונה ממה שעשיתי, אבל אם אין לי ניסיון בתחום זו בעיה, אז נידונתי להמשיך לחפש בתחום המשעמם שעבדתי בו בעבר. מה כבר ביקשתי מקום עבודה מעניין שיהיה לי בו גם עבודה ושיהיה לי כייף לקום לעבודה בבוקר, למה זה צריך להיות כל כך קשה.