בלילות כשאני לא מצליחה להרדם אני חושבת על הקשר שלנו ועל BDSM ואיך אנשים מחוץ לתחום לא מבינים אותו, ואיך אני לא הבנתי אותו לפני שהכרתי אותך.

כולם רואים מול העיניים את זה שאתה מכאיב לי, הם לא רואים ולא מבינים את זה שאתה תורם לי. אז הייתי עם בחורים והרבה בחורים שהיה לי איתם סקס ונילי, אבל הכאיבו לי נפשית, התנהגו אלי מגעיל וסבלתי איתם, כמובן שהיו גם כאלה שהיה לי טוב איתם. הם לא יכולים לראות שאיתך זה אחרת, שבחודשים האחרונים אני משתנה כל כך הרבה בגלל הטיפול אצל הטראפסטית ובגלל הקשר איתך, הרי אתה לימדת אותי שאני לא יודעת באמת כמה אני יכולה, שאני צריכה להאמין  בעצמי יותר, ששם לי את המראה מול הפנים על איך אני מתנהגת עם עוד אנשים, זה לא שלא ידעתי את זה אבל הביקורת הבונה שלך מוסיפה לזה שאני אטפל בזה קצת יותר, שלא נותן לי לברוח מהתמודדויות כשקשה לי ואני באמת מאוד טובה בלברוח.

יש לי מאסטר מדהים ואני מאוד גאה שהתמזל מזלי ובחרת בי.

*היתה לי התלבטות אם לפרסם כאן את הדברים האלה, בזמן האחרון הדברים האישים שאני חושפת כאן מהווים לאנשים מסויימים את הלגטמציה לפגוע וזה יצר לי תחושה של מתנצלת. ומכיון שזה מאוד אישי שלחתי את המכתב הזה לאדון שלי וקיבלתי תגובה מדהימה.

ולמרות זאת כתבתי את הדברים כאן כהמשך לתגובה שלה ולפוסט שלה.