בימים האחרונים אני נמצאת על הקצה מבחינה רגשית, אני מרגישה את ההתפשטות של התחושה הזו בגוף, לפעמים זה בור לפעמים זה כמו תולעת. והמקום הזה תמיד גורם לי ללכת לאכול ולהכנס לבולמוס שאני בדרך כלל לא זוכרת איך הוא התחיל ואין שום צפי מתי הוא יסתיים. הבור אף פעם לא מתמלא והתולעת תמיד לא שבעה.

החלטתי שהפעם אם אני כבר מצליחה לזהות את זה, אולי אני גם אצליח להתארגן למה שעוד אמור לקרות. קניתי לי שני ספרים משעשעים, קבעתי עם חברה לצאת לבלות, עשיתי קניות בסופר של כל הדברים שהם דלי קלוריות וגם אם אני אוכל מהם הרבה לא יקרה נזק רב, מה שלא קורה בדרך כלל כי כשאני במצב הזה אני אוכלת כל מה שנמצא לידי, פעם אחרונה שברתי שיא אישי של כמה אפשר לעלות בארבעה ימים.

למרות ניסיונותיי נתקלתי במכשול קטן, כי כשהגעתי לקופה לשלם הקופאית נתנה לי במתנה חבילת שוקולד לבן, מה אני אמורה לעשות עכשיו?

*שיעבור כבר, זה לא ממש נראה באופק.