השבוע אחרי כמעט ארבעה חודשים "רגועים" עברתי סשן, היה לי מאוד טוב.

סידרתי את חשבון הבנק שלי והורדתי את המסגרת למינימום, גבולות חיצונים תמיד עשו לי טוב.

אני מתעוררת מוקדם גם בשבת, ולא מצליחה להחזיק מעמד אחרי עשר בלילה.

אני מנסה לרדת 4 קילו ולא מצליחה בגלל הבולמוסים שיש לי.

תמיד התנגדתי לניתוחים פלסטיים, למרות זאת אני כרגע שוקלת לעבור אחד קטנטן.

חידשתי את המנוי לחדר כושר פעם שלישית ברציפות, מי היה מאמין.

אני מחפשת בגד ים שיסתיר את הצלוליט.

אני לא מצליחה לעשות מנוי לספריה כי איבדתי את התעודת זהות.

אני מנסה להכיר בחורים / לצאת לדייטים / ליצור זוגיות, מסתבר שזה יותר קשה ממה שחשבתי.

יש כמה דברים טובים בעבודה שלי, אני צריכה להזכיר לעצמי את זה כל יום מחדש, כדי לעבור עוד יום בשקט.

המשכורת לא מהווה חלק מהם.

השנה הראשונה שלי באוניברסיטה מסתיימת באפריל.

אני חוזרת לשנה שנייה רק בסוף אוקטובר.

יש לי מחר מבחן בקורס שאני מנסה לשפר ציון, אני עושה הכל חוץ מללמוד.