הייתי רוצה שחיפוש בן זוג יהיה דבר קל, שאני אוכל לזרום עם זה בקלות. כרגע אני מרגישה שאני יושבת על הגדר, חל שינוי מאוד גדול אצלי ואני מרגישה שאני  מאוד רוצה, אחרי הרבה שנים שבכלל לא רציתי, אבל  למרות השינויים אני לא עושה הרבה / מספיק מפני שיש פחדים ומשקעים שכנראה לעולם לא יעלמו ועוצרים בעדי.

אני גם חושבת על הויתור שאני צריכה לעשות ועל המקום הזה שנותן לי את הביטחון והשקט שאף אחד לא נתן לי, זה דבר מאוד קשה בשבילי, אבל נמאס לי להיות לבד.

השבוע אחד המטופלים שלי, בן אדם מבוגר ורווק, אמר לי "מליון דולר לא היה גורם לי להיות מאושר כמו משפחה. תתחתני לפני שיהיה מאוחר מדי, להיות לבד זה הדבר הכי גרוע בעולם"

*ממתי אני בכלל מתייחסת ונלחצת מדברים כאלה?