לפני כמעט חודשים נכנסו אחד לחיים של השני בסערה מאוד גדולה ואינטנסיבית, בילינו כל רגע פנוי ביחד, מהרגע הראשון ישנו ביחד, תמכנו, ליווינו, היינו בכל הרגעים הקטנים והגדולים, הקשים והיפים. ידעתי שאתה רוצה להיות איתי בדיוק כמו שאני רוצה להיות איתך, גרמת לי לחוות דברים שאף אחד לא הצליח, אמרת את הדברים שאני צריכה לשמוע, נגעת במקומות הנכונים הפיזיים והנפשיים. לא עניין אותי "החבילה " שאתה סוחב איתך, קיבלנו אחד את השני בדיוק כמו שאנחנו עם כל הדברים היפים ועם כל הסריטות הגדולות.

היה לנו כייף ביחד, נעים, היה לנו מאוד מאוד טוב, החיבור בנינו היה משהו שהרבה זוגות היו רוצים שיהיה להם, ובגלל זה אני לא מצליחה להבין איך אתמול באת ואמרת שאתה רוצה להיפרד?!? והסיבה שנתת לא לגמרי ברורה לי, פשוט אתה מחפש סוג של התאהבות שאין לך איתי, טוב לך, אבל אתה יודע שזה יגמר בעתיד, אז אתה מעדיף לגמור את זה עכשיו.

אני רגילה להיות לבד, אבל אחרי שהיית כאן כל כך עמוק זה פשוט כואב, אני כבר לא יודעת איך עושים את זה.