אני יודעת שהמטופלים שלי אוהבים אותי ואת הזמן שלנו ביחד, אני יודעת שהממומנים עלי מרוצים מהעבודה שאני עושה, אבל אני יודעת שאני לא מצליחה לשים גבולות, ואין לי את יכולת ההכלה להתמודד עם כל מה שקורה, שאני לוקחת על עצמי יותר מדי, אני לא מצליחה לא להתעצבן כשהם מתקשרים אלי בשעות לא הגיוניות, אני רוצה לרצות את כולם ואני מגיעה לסוף השבוע מותשת.

אני צריכה להחליט מה אני עושה עם זה, כי אני לא יודעת מצד אחד איך ממשיכים מכאן ומצד שני אם אני עוזבת לאיזה כיון אני הולכת.

לפעמים אני מרגישה שההשקעה שלי לא שווה כלום, כי אני לא מצליחה להתקדם.

ויש עוד המון דברים חשובים פחות או יותר שמטרידים אותי.