לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


בת 32, מנסה להתמודד, צעד קדימה שניים אחורה, רוב הזמן עוד מרגישה ילדה שתמיד חשבה שהיא מוזרה.
כינוי: 

בת: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2006

אני לא מפחדת ממה שאמרת אתמול


לאבד שליטה:

לאבד שליטה מבחינתי זה לעשות מה שאני רוצה בלי גבולות, להרגיש טוב ונוח עם הגוף שלי, גם אם הוא לא מושלם, לשחרר את כל מה שאני נלחמת עליו ביומיום, בלי ביקורת על עצמי, להיות פתוחה וחופשיה לרעיונות חדשים, לתת לו ולעצמי לראות אותי ככה כמו שאני חשופה במקומות האלה שלפעמים אני רוצה להסתיר, להיות משוחררת מהנורמות של מותר ואסור ולהתחבר למה שאני הכי אוהבת. לא להתרגש מזה שהוא רואה אותי בתנוחה זו או אחרת, שהוא רואה איברים שלעולם לא רציתי שיראה, להפוך את החיסרון ליתרון, את מה ששנאתי פעם למשהו שאני אוהבת.

 

תמיד איבדתי שליטה בשביל עצמי, אף פעם לא נתתי את השליטה שלי למישהו אחר.

 

 

מה אני לומדת:

כמה שאני יכולה גם אם חשבתי שלא. ואם הגוף שלי יכול אז גם הראש שלי יכול.

שמגיע לי ושאני שווה.

שאני יכולה גם לקבל.

לקבל את עצמי.

לקבל מחמאות ולהגיד תודה.

לבטוח באחרים ובעצמי

שאני יכולה להיות בקשר כלשהו עם גבר ולא לאבד את עצמי לדעת.

שאפשר לפרוץ גבולות בתחום מסוים ולהישאר שפויים בתחומים אחרים.

מה אני אוהבת באמת, גם אם ברגעים מסוימים אני שונאת את זה.

 

אני לא יודעת אם זו היתה הכוונה ויחד עם זאת אני בטוחה שיתוספו עוד דברים לרשימה, אבל אני עדין לא מבינה למה כדיי ללמוד את כל זה אני צריכה לקרוא לך אדוני?

 

 

גבולות:

כבר כתבתי על זה שאני מפחדת שלאבד את הגבולות שם יגרום לי לאבד את הגבולות בכלל. בימים האחרונים הבנתי שדווקא עכשיו אחרי שיצרתי לי גבולות בחיים אני יכולה לאבד עוד יותר את הגבולות שלי במקום הזה למתוח אותם עוד קצת. ואפילו יותר מזה איבוד הגבולות שלי שם בצורה כל כך ממוקדת עוזר לי לשמור על הגבולות שלי כאן. ובניגוד לפעמים אחרות שבהם ידעתי שאני מוכנה לחוות גם בידיעה שזה יפגע בי, הפעם אני בטוחה שזה לא יקרה (אני מקווה לא להתבדות על כך)

 

זה לא אומר שאין לי בלאגן בראש ובבטן ושאני לא חושבת כל שניה על מה שאתה עושה לי.

 

 

ואיך הכל מתחבר לי בחיים. השבוע אמרתי לתראפסטית שלי שכבר יש לי בסיס טוב, שאני יכולה להתמודד לבד, שאני מרגישה שבחודשים האחרונים בניתי לי גבולות שמגנים עלי, שהתבגרתי. שעכשיו אני יכולה לטפל בדברים אחרים, ואז אתה בא ברגע הנכון ועוזר לי להשלים את המעגל הזה.

 

 

זה לפחות מה שאני מרגישה כרגע ועדין כל כך מבולבלת.

 

 



 

נכתב על ידי , 30/9/2006 11:54   בקטגוריות עד העונג הבא  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגבר הזר ההוא


 

כבר לא זר יותר...

  

הצלצול בדלת הפריע לי, בדיוק יצאתי מהמקלחת, עדיין ערומה, מחכה לשיחה ממנו. רציתי להתעלם אבל הצלצול המשיך והמשיך, צלצול שאין מנוס מלהגיב לו, כי ברור שזה לא סתם צלצול וכשהתלבשתי כבר הבנתי.

 

 

הוא עמד שם בדלת, היה לי פשוט ברור שזה הוא, הייתי המומה ונבוכה, משתי סיבות מה הוא עושה כאן כשהוא אמור בכלל להתקשר? ומה הגבר הכריזמטי והנאה הזה עושה איתי?. היה לי ברור שאם הוא היה רואה אותי ברחוב ספק אם היה מתייחס. ומבחינתי אולי הייתי מגניבה עוד מבט אל הגבר הזה שמבוגר ממני ב-13 שנה, אבל ידעתי שלא סתם הצטלבו דרכנו עכשיו ובצורה הזו.

 

 

הוא עזב את הכל ודחה פגישות ובא לכן לזמן קצר כי הבין שאני צריכה אותו עכשיו. וזה בכלל לא משנה מה היה בנינו אח"כ, מה ההגדרה ומה גבולות היחסים, הוא היה כאן נטו בשבילי. וככל שאנחנו מדברים ונפגשים אני מגלה שזו חוויה אחרת בשבילי, שעשיתי עד עכשיו סקס אלים, אבל לא את זה. ואם בכלל ללמוד את זה ולחוות את זה, כי הספק כל הזמן מנקר, אז איתו כי למרות שגם אני לא הבנתי את זה עד לרגע זה, סאדיסט הוא לא! והוא עדין ורגיש יותר מהרבה  בחורים שמנסים להיות כאלה.

 

 

אחרי שהוא הלך, הייתי קצת עצובה, לא בגללו בכלל, אלא בגללי. נותרתי עם תהייה מאוד גדולה ומשמעותית לגבי החיים שלי, איך לפחות חלק מהבחורים שהכרתי  בשנים האחרונות זמן רב יותר וקיבלו ממני כל כך הרבה, בצורה שונה לחלוטין ממה שהוא מקבל, לא יכלו להיות כאן בשבילי אפילו לרגע אחד כמו שהוא היה?

 

 

  

נכתב על ידי , 29/9/2006 00:05   בקטגוריות עד העונג הבא  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של norin ב-10/10/2006 11:41
 



עוד נגיעה


אני לא יודעת ולא מצליחה להבין, איך אתה מצליח לגעת לי בדיוק בנקודה הזו שגורמת לי לאבד את דעתי, זו שמוציאה אותי מהאיזון, הרי מספיק שתגע בי עם האצבע כדי שאני אפול לשם, שתגיד מילה כדי שאני ארצה להיסחף. וכנראה שלא סתם, כנראה שאני רוצה להגיע למקום הזה בלי לדעת בכלל, אבל הפחד גורם לי ליסוג, להתגרות, לקחת צעד קדימה וצעד אחורה ובעיקר לא לדעת, לא לרצות לדעת, הרי זה ברור שבסופו של דבר זה ממש לא משנה מה אני רוצה.

 

 

ובניגוד לפעמים אחרות, אני שומרת הרבה יותר בקנאות על הגבלות בחיי היום יום שלי, עושה את ההפרדה, לא נותנת לעצמי לאבד שליטה לגמרי וליפול למקום בו אני לא יודעת מי אני ומה אני. וזה קשה לי, ללכת לטיפול כדי לעבוד על שמירת האמצע והצבת גבולות ברורים ולהגיע למקום הזה ששם הקרקע נשמטת לי מתחת לרגלים ואני מאבדת אותם לגמרי. ומצד שני זה המקום היחיד שאני יכולה להשתחרר מהכל, להרגיש הכל ולא להרגיש כלום ולהיות הכי אני שבעולם.

 

 

ועם כל ההרגשה הזו אני יודעת שעוד לא חוויתי את זה באמת, עוד לא השתחררתי לגמרי, עוד לא מתחתי את הגבול עד הסוף וכרגע עם כל ההתנגדות והבלבול שיש לי אני רוצה שתיקח אותי לשם, לפחות עוד קצת.

 

 



 

נכתב על ידי , 28/9/2006 15:59   בקטגוריות עד העונג הבא  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מלכת הכוכבים ב-28/9/2006 22:51
 



לדף הבא
דפים:  

53,461
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למלכת הכוכבים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מלכת הכוכבים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)