החיים הצבעוניים שלי

הכל התחיל לפני שנתיים..

כל הריבים, כל השינאה..

הכל שמרנו שתיינו בבטן ועכשיו זה התפרץ על משו כל כך קטן ועלוב!

אני לא מאמינה שזה בכלל קרה! הכל היה בסדר לפני כמה ימים.. שימחה צחוקים ורק הזכרתי את זה והיא התחרפנה לחלוטין!!

נמאס לי שזה קורה!

למה כל הדברים האלה בכלל קורים?! תגידו לי למה לעזאזל זה קורה?!

אני מנסה לא לשים לב לזה, לנסות אולי יותר מאוחר אולי אז היא תירגע, אולי אז יהיה יותר הגיוני לדבר איתה, אבל לא.. פשוט לא..

עכשיו היא יושבת בסלון ואני בחדר עבודה, אנחנו לא מדברות..

היא אומרת שאני לא אוכלת בגלל זה.. היא פשוט לא מבינה כלום מהחיים שלה!

נימאס לי שמתערבים בדברים שאני עושה!

פשוט נימאס לי!!!

בא לי לעשות משהו עם זה..

אני לא רוצה שזה ימשיך ככה יותר!

הכל בגללו.. בגלל שהוא עזב..

אני שונאת אותו על זה כל כך!!!!!!!! למה לעזאזל?!?!?!

נימאס לי להיזכר בזה!

הכל כל כך רע!

אבל החיים ממשיכים כאליו כלום לא קרה. מחר אני יבוא לבצפר עם חיוך כאילו כלום לא קרה.. אני אמשיך לצחוק כאילו כלום לא קרה כי פשוט אין לי עם מי לדבר על מה שקורה.. אני צריכה מישהו שיהיה אפשר לדבר איתו על זה, אבל אין.. אין אף אחד שיכול לשבת ולהקשיב לזה..

אני רק מקווה שהכל יהיה בסדר בסוף..

שכלום לא יהיה יותר רע..

שיהיה לפחות משהו קטן מואר בקצה המנהרה הגדולה והחשוכה הזאת..

משהו קטן...