החיים הצבעוניים שלי

אני שונאת את זה!

פשוט שונאת את זה!

כל מה שאני כותבת עליו נמחק ואין לי זיכרונות ממנו יותר!

אני לא זוכרת יותר איך הוא מדבר, איך הוא נישמע, מה הוא אוהב...

אני רוצה למות!

נימאס לי להיות דומה!

אני רוצה להיות שונה!

לא דומה לאף אחד!

עזבו אותי מהחיים!

למה הוא עזב?!

למה הוא נטש אותי בעולם האכזר הזה?!

בעולם שמה שחשוב בו זה סיגריות, שתייה, סקס ומי יהיה ראש הממשלה.

ארץ מפגרת!

למה הוא עזב אותי לבד?

אני רוצה מישהו שיאהב אותי כמוהו, שיחבק אותי כמוהו, שידבר איתי כמוהו!

אבל אין כזה בן אדם..

אף אחד לא דומה לו..

הוא מיוחד במינו..

הוא הדובי הגדול שלי..

כחול העניים..

עם החיוך המדהים והמחמם..

אני רוצה אותו חזרה!!!!!

אני רוצה משהו דומה למה שהיה לי איתו!

אבל זה לא יקרה..

הוא יחיד ומיוחד..

הוא הוא..

אני רוצה אותו..

שהוא יחזור, וישב לידי, ויחבק אותי, ושיהיה לידי..

אבל זה לא יקרה..

אפילו אם היא תימצא מישהו שממש דומה לו הוא לא יהיה בדיוק אותו הדבר..

אני רוצה שהוא יהיה לידי עכשיו, יחבק אותי, ידבר איתי..

לא משנה על מה..

העיקר לשמוע את הקול שלו..

עוד פעם אחת!

אפילו לשניה!

בבקשה!!!

תחזירו לי אותו!!!

אני מתחננת!!!

אני רוצה להיות איתו כאן!

נימאס לי!