בשבת קראתי את התפילה של השל"ה, היה זה ערב ראש חודש סיוון.
מאז בראש שלי תקוע הביטוי (המגניב) - "בגין להישתמודע" (=כדי להודיע)
-ותודה לאור שהזכירה לי להתפלל זאת-
ברוך השם מסתובב לי בראש החיכיון הזה לשבועות.
היום התחילו שלושת ימי ההגבלה וההכנה לקבלת התורה
אז צריך.
כמו שבפסח "חייב אדם לראות את עצמו כאילו (כזה) הוא יצא ממצרים..."
ככה גם בשבועות- אני מקבלת את התורה על עצמי
כל שנה מחדש (דנדש).
ולמדתי שליל החג הוא בעצם הכנה לקבלת התורה עצמה שמתרחשת ב-שימו לב:
בזמן אמירת "כתר" שבתפילת מוסף (=בבוקר בכלל!).
ועוד למדתי שישראל קבלו את התורה בזכות אמירתם:
"נעשה ונשמע" שזה אומר ביטול גמור כלפיו ית'
לא משנה אם נבין מה שתבקש, אם זה ימצא חן בעינינו או לא- נעשה!
נותנים את כל המקום לה' מציאותו ורצונו.
הדרך לביטול הזה הוא גם כלפי אנשים אחרים = אהבת ישראל:
"ויחן שם ישראל" = כאיש אחד בלב אחד.
האחדות הזו, בהּ כל אחד מפנה מקום בתוכו גם לזולת
מביאה אותנו גם לאהבת ה'
טוב, יש עוד הרבה רעיונות יפים, אבל.
ולעיניני חול:
אנחנו מתקדמים בצפיה של "24" עונה רביעית. חביב (מרואוון).
אפילו שעייפים בלילה -רואים עוד פרק
-אכן, די טיפשים- מצדאחד- שבויה בזה, מצדשני זה מעצבן שכך.
אני מעולה ברגשות כאלה = בלדעת שזה לא בסדר ובכל זאת לעשות!
[כשאומרים את המילה: בּלדעת זה נשמע מגניב]
סופשבוע גיליתי את זהותו של קפוצ'ון
מסתבר שהוא עובד עם בעלי.
אני התלהבתי קשות
והוא לא.
אוף.
הבנים האלה.
וגם אוף שלא אלך לחתונה שלו -בגלל בר מצוה של בנדוד-
ולא אפגוש את אחיו נפיל המותק!
לא אהבתי כל כך ת'רעיון של אלומה (קציר חיטים) על פוסטים מבעסים
אבל אתם חושבים ששלי נכנס לקטגוריה?
[נו, ברור, מדובר על החלק השני...]
עדכון עדכון- רציתי לעשות גם קישור לאלומה (הי!) אבל בנתיים נמחק לו הפוסטַזֵה...
תודה. שלום. חג שמח!
חייבת לעוף לגן!
את הקישורים לאהובי ושיפצור הפוסט אעשה בהמשך, בי.
עדכון עדכון- טוב, עשיתי ת'קישורים. אבל חייבת עוד אחד...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ביליו