המחסן של כאילו

אני לא בתקופה שאני מי יודע מה מצליחה להעריך את מה שיש לי אז אני מאוד מנסה, יש ,כן? פשוט לא מצליחה להעריך.

פשוט זה גם לא סותר

שלאחרונה כמה אמרו לי שמעי יש לך מלא חברים איזה יופי איזה כיף... 

אז תשמעו יש לי הרבה חברים כביכול ובתאוריה מה זה עוזר אם עכשיו אני פונה לפה וממש לא אליהם?

עזבו ששש בבוקר.

אבל אני נוטה הרבה להרגיש בודדה אני יכולה להיות מוקפת במיליון אנשים..

עכשיו אני נזכרת למה אני עושה מלא סמים...

כל פעם אני לא מבינה מה הבעיה שלי, ואז אני נזכרת אני אדם מקסים אך מאוד מורכב...

המלא חברים הזה,

זה חברה.. זה צחוקים זה מסיבות...

אבל אני רואה אנשים שערומים רגשית עם חברים שלהם וואללה... מנסה להתפשט לא מצליחה , מפחדת להפגע מהאנשים שבסביבה שלי..

ו

ותכלס שזה בעיקר אולי כי כבר ראיתי מי נשאר לידך בזמן אמת..תכלס אני יכולה לספור אותם על יד אחת..

אני אגמור פרנואידית ובודדה, ממש כמו שאני עכשיו וחבל יכולתי להשבע שיש לי קארמה הרבה יותר טובה מזה...
אולי זה יותר גרוע כי כשאני מתפשטת רגשית אני בעיקר מציגה תצלקות את הביזריות כאילו למה אני מצפה... אבל מה רציתי כבר שנהיה בני 15 והכל יחזור להיות שטחי?
 

פאק נו אני בחורה יפה ומוכשרת ואני יכולה להגיד את ממודעות אבל לא להרגיש את זה ולהתמלא ביטחון?