המחסן של כאילו

אם חזרתי מבחירה ורצון לגיהנום שלי שהוכרז כבר כגהנום בעבר,

אבל עכשיו אני לא סובלת מזה זה דווקא נחמד.

אני צריכה לדאוג? כי זה לא מדאיג אותי בכלל....

אז הוצאתי רגל החוצה שם התחלתי לדאוג ועכשיו שאני יודעת איזה גמילה רגשית מצפה לי אני קצת מצפה לה כי אני אלמד ממנה המון וקצת מפחדת שאני אנסה להתאבד בתהליךך...

הקטע שאני בחיים לא יעשה את זה להורים שלי.

לחברים שלי... שבאמת חברים שלי...

לאחים שלי היקרים מפז... אחיינים שלי שלא יבינו אבל למה לעשות דבר כזה ואז אשכרה יאלצו לחשוב על זה - בגללי.