טוב אז הכנסתי את עצמי לסרט שאני לא מצליחה לצאת ממנו.
היו לי פעם את החברות הטובות.
היום אני מרגישה שאין לי מקום בטוח, אין לי את החברות האלה שיקומו ויחליטו לארגן לי יום הולדת וכאילו אין לי הBEST FRIEND זה בא עם כל החיפוש שלי לחופש והבריחה שלי לסמים ועכשיו..
עם המלא חברים וחברות שאני אוספת כל הזמן אין לי מקום בטוח. עד שיוכח אחרת.
כמה זמן אני כבר בנויה אז לזוגיות? רק בגיל 30 באמת הכל יסתדר? מתי יצא לי כל הבררה מהחיים? ועכשיו עם האזרחות? בלי בריחה אל הצבא ובריחה מהצבא לאזרחות.
אני מספידה את עצמי.
לא סתם הכל יהיה טוב ויפה פשוט זה כל כך קשה שאין אהבה קרובה לא רוצה סתם סתם יש מלא בכל מקום.
לא רודפת ולא מחפשת. באמת באמת צריכה בשביל להשלים את התמונה שלי למושלמת.
זה קשה כשגורמים חיצוניים מפריעים לי לאהוב את עצמי
דיי לסמים!!!! אי אפשר לצאת מהמעגל הזה אה?? רק חרא חברתי הוא מביא ליייי שלשולל עם תירס!
כואבת לי הנשמה כי קרעו לי אותה לחתיכות קטנות.
כינוי:
fokie
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
