סיימנו יב! ואני דיי מאוכזבת ההפקה של חיי הייתה מייאשת וארוכה נמשכה יותר מדי זמן עייפות,פחות מדי זמן איכות ותהילה.
"מבין אשפת הרחובות מצאת איזו דלת אחורית.."
אני ש-ו-נ-א-ת את חיים לוין..ולא לא בגלל שהוא סיפר עלינו לדניאל "עלינו" כולה מה קרה לא קרה כלום בנשףף אני יצאתי תמימה רצחח והוא יצא חרמן רצח וכאן זה נגמר לנצח :)
אבל אני שונאת אותו כי הוא החזיר אותי למצב הזה של החוסר ודאות והציפיה לעובדה שמשהו יקרה..וזה יכול לחרפן אותי..
הנשף? היה לי ממש כיף..פעם ראשונה הרגשתי אהבה וחיבה לכל השכבה במשך לילה שלם..בוא נחלק את פרסי האוסקר של דלית:
אכזבת השנה-אוהד רמי..נראה לי ילד ממש נחמד וחשבתי שנהינו ידידים בתאטרון אבל איככ הוא מתנהג אלי כמו סנוב
הפתעת השנה-יובל שריר! אחרי שקיללתי את קיומו הארה שהוא ממש נחמד ואף שואף להגיע לתואר "מדהים מקסים" הפתיע ביותר
מוזרות השנה-מה הקשר שלי לחיים לוין?
שיא מוזרות השנה-טל רימון ועמית פרץ?!?!?!?!
הפתעת הנשף-חן סלינס!
חבר השנה-כל החבורת המדהימות שלי ובעיקר ג'וש פינק ובן דןןן :):):):)
הגעתי למסקנה שזה היה קצת חסר. אחרי קובי,רציתי הפסקה,ולקחתי אחת ממש גדולה..ממש. וגם שנדלקתי על אנשים הכחשתי את זה או שפשוט התרחקתי ולא אפילו הראתי סימני חיבה. ולא נפתחתי לאפחד החלטתי להשאר לבד יותר טוב..וכן זה באמת טוב לעמוד על הרגליים ולהצליח לבד..אבל הגיע הזמן יותר לסמוך על אנשים ולהכיר..הגיע הזמן,לא לחפש,אני אפעם לא מחפשת..אבל הגיע הזמן לנסות..ולהפסיק להיות סגורה בעצמי כי זהו נגמרה השנה וכמו שג'וש אומר"חח למה נראהלך שיהיה אכפת לך מהם עוד שבוע,ואם לך אפכת למה נראה לך שלהם יהי אכפת ממך?" צודק הגבר גבר הזה!
וכרגע..אני במצב רוח מאוד מאוד מבולבל..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
