אני באמת רוצה לספר לכם כמה כאב לי
לא כאב פיזי(אולי קצת) אבל בעיקר כל הזמן רציתי לבכות
ואיך זה יכול להיות ש...אני? דווקא לי?
מעכשיו אני מפסיקה להאמין בזה ש"אלינו זה לא יגיע" והכל יכול להיות..
אני רק שמחה שהוא היה שם,להחזיק לי את היד חזק ולא לתת לי ליפול
לכו תדעו איפה הייתי יכולה להיות עכשיו...
_____
אני בחיים לא אתחרט על זה שיצאתי אלייך כלכך מוקדם וחזרתי בבוקר
ובין לבין היה הכל מלא בנשיקות,חיבוקים והמון אהבה שלעולם לא הייתה קיימת
אני בחיים לא אתחרט על זה שחשבתי שגם אתה..אולי קצת ..אוהב אותי.
אני סולחת לך על זה שהשתמשת וזרקת
קצת אהבתי את מה שעשינו,אחרי הכל לא נתתי לך לעשות יותר ממה שרציתי
ובכל זאת נראה לי שהגענו עד הסוף.
אני תמיד מנסה לשכוח את הידיעה שתנשק אותי כל פעם שניפגש גם כשאתה יודע כמה טוב לי וכמה אני תפוסה
תמיד נתתי לך ,תמיד נסיתי להראות מופתעה
אבל תמיד נהנתי מזה יותר.
בחיים לא אתחרט על זה,הנשיקות שלך היו מתוקות מדי
איך נהנתי לגעת בך ,להרגיש אותך עובר עלי מהפה לאוזן לצוואר לחזה לבטן..
זה עד עכשיו עושה לי צמרמורת
קטעים ישנים.
יאללה רק לחיות את החיים.
LIVE AND LET DIE
אביב מיירה .ל.
אני אוהבת את חבר שלי :)