אחרי שהגעתי למסקנה שכבר איבדתי את כל התמונות הישנות שצילמתי,
החלטתי לפתוח את הבלוג ולהסתכל קצת מה אבד לי...
חייתי פה.
כתבתי, אהבתי, נשברתי, בכיתי, איבדתי, קניתי, הרווחתי, דיברתי, צחקתי, למדתי, נכשלתי
בעיקר צברתי זיכרונות חלקם יפים וחלקם עדיין מתחרטת עליהם
אבל הם שמורים לי פה
תודה על האינטרנט!
הרבה זמן הרגשתי כל כך אאוט, מה פתאום רשמתי פה?? מה פתאום היה לי שמות מוזרים והיה לי מלא סמיילים?!
אבל לאט לאט שעברתי עוד דף ועוד חודש ועוד שנה
פה התבגרתי, פה גדלתי...
איזה נפלא המקום הזה: שיכולתי לפרוק את כל מה שאני חושבת ומרגישה וגם להכיר ולקבל פידבקים ותגובות מאנשים שאני לא מכירה,
תגובות שלפעמיים עזרו ולפעמיים פגעו, אז מה?
איזה כייף זה
במיוחד בתקופה הזאת שכל כך קשה לי , שאני מרגישה כל כך לבד למרות שיש לי הרבה אנשים מסביבי
עדיין לי מקום לפרוק.
אולי אני אחזור לכתוב...מי יודע, זה יותר טוב מפסיכולוג.
גם אם אף אחד לא יקרא את זה,לא משנה לי
עוד פוסט מהחיים
שעוד שנתים, שלוש, 10 שנים... אני אקרא ואחייך :)
אביב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שומרת הזמן
