אני נותנת לך ללכת

ואני לא רוצה שתחזור

כמה רע עשית לי

לא מגיע לך להיות בחיים שלי.

לא מפחדת להתחיל הכל מההתחלה,לבנות קשר חדש לגמרי עם בן אדם שונה 

אני לא יושבת ומחכה.

אני רואה דברים שלא תראה בחיים יקירי

אני מרגישה וחווה חוויות שבחיים לא יהיו לך

מרגישה כל כך למעלה

בעוד שאתה כל כך למטה

ואמן ותישאר.

לשנוא אותך זה הכי טוב לי.

עד שלמדתי לבטוח בעצמי ,מצאתי את עצמי נופלת בחזרה

רכבות;

אין הרגשה הילאית יותר מזו שעולים על האוטובוס של 9 וחצי ומחפשים מקום לשבת עם כל התיקים והשק שינה,

לשים את הראש על המשענת ולהירדם עם כאב צוואר מטורף ולפחד לפספס את התחנה.

לשמוע את שלמה ארצי צועק 'נבראתי לך' בלייב ולחלום על הופעה בקיסריה ומסיבה מטורפת וחיבוק ענק וגיטרה.

לחלום על ערבים של עשן כבד והמון אנשים וחיוך שלא יורד עד הבוקר.

תמיד אהבתי את הרכבת,למרות שלא יצא לי לעלות עליה הרבה בחיי אני יכולה להגיד שאם הייתה לי אפשרות הייתי מוותרת על כל כלי תחבורה אחר ובוחרת לרכבת.'תחנה הבאה פאתי מודיעין' היא צועקת ובדיוק עברתי על השורה בספר "החיים מזמנים לנו שינויים לא צפויים" –אכן כך.

וכך מצאתי את עצמי עוברת ממודיעין לעמק חפר,נתניה,בית דגן

ובחזרה הביתה.

ורק מקווה שלא יגמר

אביב 

עוד לא הייתי במקום שבו פועם ליבך

"את יודעת למה את מיוחדת? כי הבנת שאת מיוחדת בשלב מוקדם של החיים שלך

וזה רק נותן לך את האפשרות להיות עוד יותר מיוחדת בהמשך"

אין לי מילים לתאר כמה כייף היה לי,כמה מוזר היה המפגש הזה

וכמה חבל שהוא לא לנצח

נתראה עוד שנתיים נסיך קטן שלי.

לאסוף ולאמץ את כל מה שאני מכירה

ולעזוב

נמאס לי מאנונימיות ,נמאס לי ששום דבר לא זז

סוויצ' מטורף זה מה שאני צריכה