Someone's watching over me

מי היה מאמין,

שלוש שנים של עצב, אהבה, שנאה, קנאה, שמחה, אושר

ושכל רגש אחר שקיים בעולם.

וכן..כמו כולם תמיד היה את ה: "פחח..זה בטח לא יחזיק חודש"

במקרה שלי זה היה יותר כמו: "שיואו! הפוסט הראשון ואולי האחרון, לאאאאבב בתתאלוווושש"

מדהים לעבור על פוסטים ולא להצליח לתפוס את השינוי מקצה לקצה שעברתי בשלוש שנים, רק שלוש.

הבלוג הזה שהיה איתי ברגעים הכי קשים והכי קלים והכי מאושרים בחיים שלי,

שנושא את כל ההרגשות שלי והרגשות, שהיה נאמן יותר מכל חברה הכי טובה שיש לי.

והכי חשוב, שבזכותו אני יכולה לכתוב, לבכות (אפילו מאושר)  ולקבל תמיכה מהאנשים המדהימים שנמצאים בסביבה.

פשוט, הבלוג הזה הציל את החיים שלי באיזשהו מובן,

הבלוג ומשם המשיכה הכתיבה.

יום הולדת שמח 3>

בתאל.