Someone's watching over me

בשנה אחר כך סתבא כבר לא באה ליום הולדת בגן..

ומתקציב של 7 עוגות מושקעות עברנו לאחת קנויה עם כמה נרות צבעוניים מסודרים רנדומלית.

אני לא אשקר, לא אוהבת עוגות ובעיקר לא את העוגות יום הולדת שלי כי מהן אחרים צריכים להנות.

אבל הצבעוניות עדיין חסרה בשולחן..

בסוף התרגלתי לעוגה הקנויה אבל אז ליום ההולדת בבית הספר גם אבא לא בא, אז לא היה מה לומר,

היה ברור שלאף אחד לא מספיק חשוב להישאר לשמוח ולשמח.

ימי ההולדת הפכו ברגע חסרי משמעות, אני לא מזכירה אותם ומתפללת שאף אחד לא ישכח,

בינתיים הדבר היחיד שאני רוצה..לא עוגות, לא מתנות..

רק חיבוק ואיזה מזל טוב על הדרך.

"והבאטל הייתה מאושרת.."

כתבתי את זה באיזשהי פעם והבטחתי לעצמי שאני אעלה את זה ביום ההולדת שלי, וכך עשיתי.

שיהיה לי מזל טוב,

אני פחות צריכה מזל..יותר שיהיה טוב, אם אפשר אז את כל הטוב שבעולם.

בתאל.