מצד אחד, relapse, סוג של, לא נורא במיוחד, אני מניחה, אבל זה כבר באמת חורג מהתנהגות סבירה של אנשים תקינים. מצד שני, פחח, אנשים תקינים.

מצד שלישי, אז? אז את אדם כושל, בו הו. זה לא חדש. זה לא השתנה. לשלם כסף עבור הזכות לספר את זה למישהו זר שיקטלג את זה במונחים פסאודו-מדעיים... וול, הייתי שם. זה עולה כסף. זה לא מתקן כלום. זה בסך הכל לחצות את הקו שאחריו כבר הרמת ידיים לגמרי וויתרת על כל אחריות למצב.

(שזה שקר. מי אם לא אני אחראי למצב)

לא יודעת. כולם כל כך... מתפקדים. וחכמים. וחיים. הם גורמים לזה להיראות כל כך קל. וזה בסדר, בעצם, בכל תחום מישהו חייב להיות הכי גרוע, נכון? אני לא יודעת למה עדיין מאכזב לגלות בפעם הטריליון שזו אני. זה נראה כל כך קל, לעזאזל. כמה כושלת את צריכה להיות כדי לא להצליח?

ומצד רביעי - שיש, את כזאת דרמה קווין. אז את קצת טפשה, אלוהים ישמור. לא סוף העולם.

מצד חמישי,

אוף.