•

רגיעה מהפסיכומטרי. יש עוד שבועיים ולמען האמת החלטתי לקחת את עצמי בידיים. זה הולך לא רע בכלל.

ניתן עכשיו את הפוש של השבועיים הבאים ונסיים את זה . בתקווה לציון טוב.

ובהמשך לפוסט הקודם , הייתה שיחה עם ההורים והרוחות נרגעו והכל במצב מאוזן.

הקשר [טפו טפו] במצב מעולה. יש לי מזל שיש לי את הקשר הזה עם ההורים. אבא במיוחד.

ובמעבר חד לנושא הרגיש:

אנחנו בצומת דרכים- מכאן והילך יש שתי אופציות שכל אחת מתגלגלת באופן שונה לחלוטין לכיוון אחר.

במילה או שתיים, אני לא אתפשר על מה שמגיע לי. לכל אחד יש סדר עדיפויות. ואין שום סיבה שאני לא אקבל את היחס המגיע לי.

מעתה , הכל תלוי בך.

כל אחד עושה את השקולים שלו. אני את שלי כבר עשיתי.

ובצבא, כשתרגיש טירון קטן ומושתן בתחילת דרכך, ותחפש נחמה ומישהי שתהיה שם ותתמוך , כתף נוחה להתרפקות ואוזן קשבת.

מישהי שתמיד תהיה שם לחזור אליה בסופי שבוע וביציאות,

אני אגיד לך ,

" לך תחפש ת'חברים שלך ".