זמן רב שלא הייתי פה, אני צודקת?
כן, מיום שלישי, אני מניחה. נו מילא...
מה עבר עלי מאז? לא הרבה, אני מניחה...
היה לי עוד שיעור ספורט, הפעם לא היו מקבילים. נו מילא :).
אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי...
אני לא מתה על הבלוג שלי. כלומר, כן - הוא חמוד, ויש בו פוסטים טובים, ובזכותו הכרתי כל מיני אנשים נהדרים (שחלק לא שמרו על קשר, אבל אני לא יכולה לומר שזו רק אשמתם...), ואני משקיעה בו, וזה בערך התיעוד היחיד שיש לי באשר לשינוי האדיר שעבר עלי מהשנה שעברה (שאגב, נראית לי ממש קצרה כשהיא מסתכמת בעשרה סנטימטרים פחות או יותר ברשימה של החודשים בצד שמאל...), ואני די מחבבת אותו בכלליות - אבל אני לא יודעת למה, אני פשוט לא מתה עליו. מצד אחד, כשאני שמחה וצוהלת הוא מהווה אצלי דרך תקשור עם כולם וככה אני יכולה להראות לכולם שאני שמחה, ומצד שני, כשאני עצובה, הוא רק מושך אותי מטה ומטה בקטע הזה...
אני לא יודעת, אני לא חושבת שאני אפסיק לעדכן פה בזמן הקרוב - אני אוהבת לעדכן קצת יותר מדי - אבל אני לא מתה על הבלוג שלי :\.
למישהו מכם יש הצעות לשיפור הבלוג? :)
anyhow, היה לי משהו לומר לכם... מה זה היה?
לא זוכרת...
איריתוש באה לבקר בביה"ס שלי היום - נתתי לה חיבוקים בכמעט כל דרך אפשרית :]. אני אוהבת את איווי שלי ^^.
אבל הרבה דברים מעניינים חוץ מזה לא היו היום. אולי העובדה שנועה קיבלה מחן איזו קופבה חמודה מעץ עם הרבה לבבות בפנים ופאטש של דובי עם דוגמא סקוטית ומסטיק לבן. חן נתנה לה את זה ליום ההולדת של נועה שהיה די מזמן, אבל היי, העיקר הכווונה - לא?!
בכל מקרה, אז היה את זה, ואת העובדה שכמה דקות לפני סוף השיעור השני (טמטומטיקה), עדן ארז את חפציו ועזב את השיעור. כשהוא עבר על פני (נועה ואני יושבות בשורה האחרונה והוא וגל בראשונה), הבטתי בו במבט שואל כזה. (זה דווקא אחד מהמבטים היותר חמודים שלי - אז תנו לי בכבוד!)
"בדיקות רפואיות לגלישה." הוא אמר בתשובה למבט. והוא גם הניח על הכתף שלי את היד שלו לפני שהוא הלך...
נאג... הייתי רוצה לדעת על בטוח מה הקטע שלו... הוא לא היה מנשק אותי ככה סתם, נכון? (ורק מי שמכיר אותו שיענה - אנשים אחרים - אני לא רוצה תגובה לזה מצידכם!)
עוד דבר: חלמתי חלום
הייתי פגאסוס באיזה משהו שהיה נראה כמו משחק מחשב, אלא שהוא קרה לי בתוך הבית (שלא בדיוק נראה היה כמו הבית שלי, אבל לא נורא). הייתי צריכה להתחמק מכל מיני מפלצות מוזרות, ועשיתי את זה בעזרת ערמומיות - התחבאתי מאחורי סלעים וכדומה. הגרפיקה לא הייתה משהו. אבל אחרי שהחלק הזה בחלום הסתיים, הגיע חלק אחר. אני ועוד כמה חברים היינו ברחוב שלי, והיו שם גם עוד אנשים. אני התחלתי לרוץ, ופרשתי ידיים, קפצתי ופשוט התעופפתי לי שם. ריחפתי ממש גבוה, ולמרות שהדרך למטה הייתה מהירה כזו, כמו אחרי שקופצים גבוה, יכולתי להישאר באוויר הרבה זמן לפני שהחלטתי לרדת. ואנשים ברחוב אמרו שברגע שהדמיון מספיק מפותח, אנשים יכולים לעוף, ואני הייתי שמחה, והתעופפתי לי בכל מיני מקומות.
קמתי עם ההרגשה שאם אני רק אקפוץ מספיק גבוה, אני אוכל להתעלות על חוקי המשיכה הקדומים, ואני אוכל לעוף... הו... אני כל כך רוצה לדעת לעוף! לגמרי בעצמי... זה היה עשוי להיות כל כך כיפי!
בכל מקרה, ביקשו ממני לתרגם את השיר שכתבתי בפוסט הקודם.
אז במילה אחת: איכסה!
איכסה איכסה איכסה! לתרגם זה רע, זה פשוט רע! אם שיר נכתב באנגלית, משמע הוא צריך להישאר באנגלית, ולא להיות מתורגם לעברים שזו שפה כל כך מעפאנה! איכסה, זה כל כך הורס! אני שונאת לתרגם שירים שאנשים כתבו לעברית, אבל יותר אני שונאת לתרגם שירים שלי לעברית, פיחס...
אבל, משום שאני כנועה ללחץ חברתי, עשיתי את זה. ולכן, הרי זה לפניכם. זה איבד את כל הייחוד שלו, כי זה כבר לא בחרוזים, והשורות לא מתאימות ללחן, ועברית זה שפה מעפאנה, אבל היי - אתם ביקשתם, אז למה לעזאזל לא? :)
כשאין עוד מלאכים בגן עדן/ לי תירם
העולם גדול ומלא צרות
אך אתה לא צריך לפחוד
אחת אחת תפתור את כולן
ותגלה שאתה לא קטן
אתה לא כה קטן בכלל
פזמון: כי כשאין עוד מלאכים בגן עדן
אתה היחיד שבו אתה יכול להאמין
וכשאתה לא יודע מה הולך לקרות
פשוט קח נשימה עמוקה והתחל
אל תוותר בקלות על מה שאתה מאמין
שבסוף יתברר כנכון
החיים זזים ממש מהר
אבל אל תרגיש מדוכא
הרם את ראשך והחזק חזק
העולם קשוח אך הוא לא כה רע
אז הפסק להיראות כל כך עצוב
הרחב את טווח ראייתך
הבט קדימה לעתיד - הוא בוהק
פזמון: כי כשאין עוד מלאכים בגן עדן
אתה היחיד שבו אתה יכול להאמין
וכשאתה לא יודע מה הולך לקרות
פשוט קח נשימה עמוקה והתחל
כשאתה מרגיש שאיבדת את תקוותך
אל תוותר - שמור על הקצב
משהו בוודאי יצוץ
ואז יהיה לך שוב את מרחבך
וכשאתה מרגיש קצת מדוכא
אל תשכח מחבריך
הם ישמחו לעזור לך לא משנה מה העניין
פזמון: כי כשאין עוד מלאכים בגן עדן
אתה היחיד שבו אתה יכול להאמין
וכשאתה לא יודע מה הולך לקרות
פשוט קח נשימה עמוקה והתחל
כשאינך יודע מה לעשות
זכור מה שעשית
זכור כיצד העזת
זכור כיצד לא פחדת
פשוט צא החוצה - החל בקרב
ידידי
תראה איך תתמלא גאווה
ידידי
כי אתה תצליח...
פזמון: כי כשאין עוד מלאכים בגן עדן
אתה היחיד שבו אתה יכול להאמין
וכשאתה לא יודע מה הולך לקרות
פשוט קח נשימה עמוקה והתחל
וזהו, אני מניחה. היום אני אהיה אצל נועה בערב, נקווה שיהיה טוב :].
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: hanyou. התחלתי לחבב את השם הזה יותר ויותר.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou