The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
חסרת מנוחה
אני חסרת מנוחה בזמן האחרון. אני לא יודעת למה, אני מרגישה כאילו יש משהו שאני חייבת לעשות ואני לא עושה. או כאילו יש הרבה עומס ואני נותנת לעצמי יותר מדי חופש...
אני רוצה שהסמסטר הזה כבר ייגמר, דיי נמאס לי מזה שהימים הדביקים והארוכים האלה לעולם לא נגמרים (במיוחד ימי שני וחמישי). ועכשיו, כשגם אין לי יותר שיעורי נגינה, אני דיי נדפקתי עם כל הקטע של ימי שני... אני באמת שוקלת פשוט לנסוע הביתה ולחזור לקראת הערב בשלישי, ככה לפחות אני אעשה עם עצמי משהו...
אבל כרגע אני פשוט חסרת מנוחה, אני ישנה עד מאוחר ואין לי כוח לכלום.
ואז יש אותו. והלב שלי מתכווץ כל פעם שאני חושבת עליו. אני קוראת לו בלב שלי onii-chan (אח-גדול). למרות שאולי אין לי זכות לזה. אבל כל פעם שאני חושבת עליו זה קצת כואב לי בפנים. העולם אכזר במידה לא מבוטלת - זה כל כך לא מגיע לו שזה מעלה לי דמעות של כעס בכל פעם שאני חושבת על העוול הזה שנעשה לו ומאחלת שאף אחד לא יצטרך לסבול דבר כזה לעולם.
והאמת שאני גם לא יודעת איך להתייחס לזה. מה לומר, איך לגשת... אז כמו פחדנית אני באה רק עם עוד אנשים לבקר. אנשים שייתנו לי ביטחון. הוא לא נראה טוב, זה רעיון רע להשאיר אותו לבד.
אוחחח... אני מתפוצצת מחוסר סבלנות! אני מרגישה שמשהו גדול מגיע, משהו שאני אצטרך לעמוד מאוד מאוד חזק בזרם שלו כדי לא להיסחף... חייבת להחזיק מעמד, חייבת...
מילת הפוסט: סבלנות. לא היה מזיק לי ממנה, וגם רוגע.
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou