בוקר. ביצפר. שוב :\
קמתי עם הרגשה לא משהו, ואז נזכרתי שבעצם אין לי סיבה להיות עצובה - אנחנו רואים היום סרט במעבדה האדומה! יאי ^^ שעתיים של הבטה חסרת כל תועלת במסך מרצד במטרה לנסות וללמוד היסטוריה "בדרך אחרת" :)
זה היה משעמם כל כך, אבל היה טוב, כי לפחות זה לא דרש ממני להפעיל הרבה תאים על הבוקר. כלומר, הסרט הראשון היה מעניין - זה היה על מהלכי המלחמה, וזה לא היה החלק המשעמם. אבל אחרי שעה ומשהו בחדר טלוויזיה, כשהאור כבוי והטלוויזיה בשחור לבן (זה מה שיש מהתקופה ההיא, מה חבל...), ובכן, מיותר לציין שכמעט נרדמתי על הכיסא.
כשיצאנו משם, הרגשתי מין כזה כאב בלב, כאילו מישהו מחץ אותו. זה עבר לי רק כשהגעתי הביתה. מזלי שסיימתי בשתיים עשרה וחצי, אחרת... לא היה טוב :).
אבל לא נורא, היה בסדר בסופו של דבר.
הנקודה היא...
טוב, אין נקודה...
מה לעשות.
אה, אנשים!
סילבסטר בסוף השבוע!
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא מארגנת הפעם - נמאס לי מלקחת אחריות... יותר מדי מופעל עלי, ואין לי כוח לזה. אז אם מישהו מכם רוצה לעשות משהו, שיגיד לי. לא אכפת לי להביא אוכל או משהו, אבל אל תתנו לי לארגן, טוף? תודה ^^.
anyhow, אז דיברתי עם עדן, ואמרתי לו שאני לא יודעת אם נעשה משהו עם עוד אנשים או לא, אבל אני רוצה שנעשה משהו ביום שישי. והוא אמר פשוט טוב :).
אז טוב :)
בעתיד פוסט על הדברים שאני הכי שונאת בעולם (כן, גם לי יש כאלה, זה יותר כמו נוירוזות, אבל הן באות אצלי בסדר גודל של פסיכוזות...).
המילה האהובה עלי לפוסט הזה: לסביות. למה? עניין אישי. סוטים... אולי פעם אחת לא תחשבו עם הראש הכחלחל שלכם?!
שלכם,
hanyou