אני חסרת אחריות, בלשון המעטה.
אתמול אמרתי למספר תלמידים שהם יקבלו ממני שיחה הביתה. שכחתי לעשות זאת - דבר שהוא יהרג ובל ייעבר למורה. היום עשיתי זאת שוב, אבל לפחות זכרתי באמת להרים טלפון.
מזל שפה מקובל להתקשר מביה"ס כי ככה אני לא מבזבזת את הכסף שלי על שיחות להורים, שלפעמים נמשכות עוד ועוד ועוד.
אבל דווקא את הטלפון לתלמיד שהיה טוב בשיעור אני לא מוצאת, המספר לא נכון. צריך יהיה להתקשר למחנכת לשאול...
ובנושא אחר - אתמול באו לדירה שתי בנות שגרו בה בעבר לקחת ציוד שהשאירו שם. באותו זמן אני עמלתי על ציור של עורב קטן שפעם גידלתי. יצא נחמד, חוץ מהרקע - כמובן, תמיד הרקע הורס לי.
למעשה, ישבתי וצפיתי ב"מהדורה ראשונה" ופתאום שמעתי את עצמי אומרת לעצמי "אוי, בא לי לצייר" סתם ככה משום מקום. אז התחלתי. אולי זה בהשפעת השיחה עם ענת שאמרה לי שנפתח קורס חדש בארטא בתל אביב. כמובן שנרשמתי. זה אומר לחצות משהו כמו חצי ארץ בטווח של ארבע שעות, תוך כדי עצירה בבית כדי לקחת ציוד, אבל אני מוכנה לעשות את זה בשביל מה שאני אוהבת...
שלחתי היום את המייל לאיל. אני מקווה שאני עושה את הדבר החכם. המדריכה של ביה"ס אמרה לי גם שכדאי לי לעשות את זה. שאם לא כאן, אני חייבת לחפש את הייעוד שלי במקום אחר. אם רק לא היה לי כל כך טוב ונוח כאן, אולי היה לי יותר קל להחליט - כמו שהיה לי קל בצפת. אבל הבעיה היא שטוב לי ונעים לי וזה מקשה על ההחלטה.
היום חילקנו את כיתה ט' לקבוצות, וביום ראשון נתחיל ללמד בנפרד. את כיתה ח' אנחנו מתחילים כבר ממחר (אמא'לה, אלה באמת מפחידים אותי). ומעבר לזה היום אמרו לי שיש ישיבה מחר ושאילנה לא תוכל ללמד, וזה יכול להיות בכל שעה שהיא. אז את כיתה ז' אני אוכל עוד להחזיק לבדי, איכשהו. אבל אם זה ייפול על כיתה ח' ולא ימצאו לה מחליפה, ואני אאלץ להישאר עם כל הכיתה, חבל עלי... וחבל על הכיתה. למרות שאחד המפריעים הושעה מביה"ס עד יום שישי.
אני חושבת שזהו בינתיים, כשאני אגיע הבייתה אני אסרוק את הציור - זה משהו שכבר מזמן לא עשיתי פה...
שלכם,
לי