The Silent Gallop

קל יותר לראות את הדברים באופן חד צדדי ולא כמו שהם. פתאום יש רק צד אחד והרי החיים הרבה יותר קלים ככה.

אז מה? זה באמת אומר שיש רק צד אחד? כנראה שלא. כנראה שיש כמה צדדים, או לכל הפחות שניים. הרי אנחנו חיים בעולם של דינמיקה בין גופים, אז אין הרבה בררות...

העיקר שבסוף הכל מסתדר. ומי שאמר - צדק - באמת יש לי נטייה להיות אובר-דרמטית. אבל מה אכפת לי?

בעוד כמה חודשים הבלוג הזה יהפוך להיות חופשי לעולם שוב. אני אלאים אותו מחדש מאחר וכנראה אפסיק להיות מורה.

ככה יהיה לכולנו הרבה יותר טוב לא?

אני מאמינה שכן, גם אם זו רק אני.

אני לא אגיד שאולי אז אני גם אתחיל לכתוב יותר, כי ההפרטה לא גרמה לזה לקרות, אז חבל לפתח תקוות שווא :)

בינתיים אני פשוט שמחה שהוא פה...

הלוואי והיו לי תמונות טובות של הציורים החדשים שלי להכניס לפה. מאז שהתחלתי לצייר על דפים גדולים מ-A4 אין לי יותר אפשרות לסרוק אותם, וזה חבל.

אבל גלי הבטיחה שמתישהו היא תגיע לפרדס חנה ותבוא לצלם לי אותם, אז אני מקווה שזה ייצא.

זה היה קצרצר מבית היוצר שלי.

המילה לפוסט זה היא: חופש! פסח בא, חג שמח!

לי