The Silent Gallop

ווקמן התחיל לעדכן שוב. לא האמנתי, קראתי אותו כשהייתי בת 16-17 בפעם האחרונה. זה גרם לי לתהות כמה זמן אני לא הייתי פה והגעתי למסקנה שיותר מדי.

יש הרבה פערים להשלים, ואני לא בטוחה שאני יכולה לעמוד בזה.

אבל עכשיו אלון מתחיל ללמוד והוא לא יהיה בסביבה במשך הרבה זמן במהלך השבוע. כנראה שנתראה רק חמשושים. אז אני צריכה משהו/מישהו לפרוק עליו את כל השטויות שקורות לי במהלך היום.

כעיקרון יש לי מקום חדש ברשת, אבל אני רוצה מקום לכתוב בו גם בשפת הקודש - לא כי קשה, פשוט כי בא לי.

הבלוג הזה גורם לי לחשוב על מאובנים. הוא סוג של מאובן חי, מנהרת הזמן אם תרצו לאישיות שכנראה כבר שכחתי אבל עדיין מלווה אותי. מי ייתן והפעם יהיה לי מספיק חוזק נפשי לעמוד באתגר ולהמשיך לעדכן.

לי