אני אצא לי מהבית, אלך משהו כמו עשרים דקות עד חצי שעה ואגיע לביה"ס. שם אני אחכה עוד שלושת רבעי השעה עד שיתחיל המבחן שלי. בזמן הזה אני עשוייה לחפש את הכיתה שלי, או אם אני כבר אדע איפה היא להיכנס אליה ולשבת לקרוא או לנסות להבין איזה תרגיל שעדן הצליח לפתור (אם הוא יהיה שם בזמן כדי להסביר לי אותו), אבל אחרי זה - זהו.
אני אהיה לגמרי לבדי, רק אני והמבחן...
מפחיד?
אני לא יודעת למה, אבל אני לא מרגישה כל כך מאויימת. אולי זה כי ציון ההגשה שלי הוא יחסית טוב. אולי כי אני פשוט תלושה מהמציאות כרגע יותר מדי מכדי שיהיה לי אכפת... אני רק יודעת שאחרי המבחן הזה, בערב, אני אכין עוגה. עוגת ביסקוויטים שתקושט בשלל נוסחאות מהסוג שבו נשתמש היום.
אני מודאגת? כן, אני מודאגת.
לחוצה? אולי קצת.
מפחדת? לא.
בכיתי? טיפה, אבל זה לא היה קשור... אני פשוט רוצה שיהיה לי זמן, ושהזמן עד המבחן יעבור מהר...
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא - בגרות. רק את היום הזה, וזהו. עד לקיץ, כמובן...
שיהיה לכולנו בהצלחה!
שלכם,
hanyou
הערה שלאחר עריכה:
אתם יודעים מה הדבר הכי מצחיק? שכשכתבתי את הפוסט הזה, הייתי בטוח שכבר אחת עשרה ועשרה. אני צריכה לצאת באחת עשרה ורבע. אבל אתם יודעים מה השעה עכשיו?! 10:18!!!
איך? איך יכולתי להיות כל כך טיפשה?!
נו טוב, יש לי עוד שעה...
זהו.
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou