The Silent Gallop

למה אני לא יכולה לאלף את הרגשות שלי להיות מה שאני רוצה שיהיו? למה אני לא יכולה לשלוט במחשבות שלי שיהיו איפה שאני רוצה שיהיו? אני שונאת את מי שהפכתי להיות. ולפני שיקפצו כולם ויגידו שאני משהו טוב ואני לא רואה את זה - אני רואה ובא לי לבכות. אני לא הבחורה הנחמדה לבריות שהייתי, אני פסיכית מדוכאת שנהנית לגרום סבל לאחרים ובראש ובראשונה לעצמה.

תמיד הייתי כזו רק שלפעמים הייתה לי היכולת להסתיר את זה.

זה קרה בשנתיים שבהן לא אכלתי כלום, זה קרה לפני כן, אחרי כן, וזה קורה שוב עכשיו. רק שבכל פעם אני מצליחה לגרום לעצמי סבל בדרכים יצירתיות אחרות. מעניין מתי אני אחליט לסיים עם זה אחת ולתמיד ולפטור את העולם מנוכחותי המייגעת, המייאשת והמעייפת.

אני אלופה בלהרחיק מעצמי אנשים. בעיקר את אלו שאני רוצה שיישארו.

פשוט אלופה. אין עלי.

Go Lee.

קניתי לפטופ והוא לא עובד. יש לו בעיה עם כרטיס המסך, או עם הדרייבר. אני לא באמת יודעת ולא באמת אכפת לי. סתם מעצבן אותי ששילמתי כסף טוב על משהו שלא עובד. והפעם אפילו לא עשיתי שום דבר כדי לדפוק את זה. אבל זו היכולת המדהימה שלי לבחור בדבר הלא נכון שוב...