רבותי, עברנו את השבוע הזה.
ואני עדיין חיה. אכן הישג מרשים.
אין יותר תל השומר, אין יותר ישיבה בחוסר מעש מעבר לסריגה מזדמנת. מהיום - אקשן!
השבוע התחלנו שאיבת דם. למי שמצטרף עכשיו, אני מפקדת קורס עובדות מעבדה בצה"ל, מכשירה את הדור הבא של עובדות מעבדה מוכשרות שיוציאו לחיילינו המובחרים דם מהוורידים הסרבנים שלהם. היום התחלנו וזה היה מאוד מבדר לראות איך הבנות היקרות שלי מתחילות הססניות ומלאות פחדים, עם ידיים רועדות ובכי בעיניים, לשפיציות מעולם אחר שמחזיקות מחט כמו מברשת שיניים ועושות מה שצריך לעשות במיומנות. וזה רק אחרי שמונה דקירות שכל אחת ביצעה. מדהימות! אני רק מנסה לחשוב מה יהיה מחר, מקווה שנתקתק עניינים עם כל החיילים שסידרנו שיבואו להידקר על ידיהן.
בסופו של דבר כל אחת צריכה מאה דקירות (לאו דווקא מוצלחות, אבל מגע של מחט בוריד), ואני מאמינה שהמדהימות שלי יצליחו!
מאחר וזה שבוע דיי עמוס, אני מרגישה שלא יהיה לי הרבה זמן לשבת ולתהות על קנקני או על קנקנם של אחרים אלא אני יותר אדאג לענייני הקורס וזה מעולה מבחינתי.
נתתי לבנות להתאמן עלי. דקרו אותי שמונה פעמים, חמש ביד שמאל ושלוש ביד ימין. הבנות התפלאו שאני עוד מצליחה לעמוד :).
האמת שבשלב מסוים הרגשתי קצת מעורפלת אבל סה"כ הייתי בסדר. אני אוהבת לתת דוגמה אישית, זה גורם להן להעריך יותר את התפקיד וגם להיות מוכנות להתאמץ בעצמן.
מחר יהיה לי מעניין על הידיים :).
דיברתי עם החברה לגבי הלפטופ, מקווה שמחר כבר אצור קשר עם IBM ואבקש שיגיעו לקחת אותו לתיקון (האחריות אומרת שהם מתחייבים לבוא לקחת, ואחר כך גם לבוא להחזיר, שזה מעולה!)
השבוע הזה הולך להיות טוב, אני מרגישה את זה.
יהיה טוב!
כה אמרתי.
יאי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou