לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2005

דברים שהיו אמורים להיות...


היה אמור להיות לי אח קטן. השם שלו היה אמור להיות נץ, אני חושבת. או בז או נץ. הוא היה אמור להיות עכשיו בן חמש או שש. כל כך רציתי אח קטן נוסף... אני זוכרת שממש הייתי שמחה כששמעתי שאמא שוב בהריון. זה היה כמו חלום שהתגשם...

אבל דברים לא הלכו כמתוכנן... הייתה בעיה עם העובר - הסרעפת שלו לא הייתה מושלמת, ולכן הלב שלו נדד למטה מהסרעפת (ואם אתם לא יודעים מה זה אומר, אולי כדאי שתבדקו באנציקלופדיה לאנטומיה - הרבחבת אופקים היא אף פעם לא משהו רע...). התוצאה המרה הייתה שהיו חייבים להפסיק את ההריון.

זה היה תהליך כואב - לכל המשפחה. תחשבו מה זה לאבד משהו שעוד לא היה שלכם אפילו, אבל להספיק להיקשר אליו כבר...

מצחיק לחשוב שעד לפני כמה דקות הייתי בטוחה שהוא היה אמור להיות רק בן שנתיים או שלוש - זה לא נראה כאילו עבר כל כך הרבה זמן מאז...

הרופאים ייעצו לאמא שלי לא להיכנס שוב להריון - וכך היה. האח הקטן שהיה אמור להיות לי מעולם לא ראה אור יום. אני חושבת שזו הסיבה שההורים שלי לא ממש מסתדרים בזמן האחרון. נראה לי שעד אז הכל היה בסדר גמור, ומאז דברים השתנו... זה אולי לא נראה ככה, אבל רואים שהם רבים יותר מאז.

משום מה, אני לא יודעת למה אבל משום מה, זה עצוב לי כמו - ואולי אפילו יותר מאשר - לאבד אח שכבר היה קיים... לא יודעת למה... אני חושבת שבערך אז הפסקתי לבכות כל הזמן. כלומר, מאז התחלתי לומר לעצמי שלבכות זה חולשה. עכשיו אני כבר יודעת שזה לא, אבל... זה כבר טבוע בי, ואני לא יכולה לשנות את זה. אני לא יודעת לבכות. אני אף פעם לא בוכה בסרטים, ואני כמעט ולא בוכה במציאות. אולי רק כשלא רואים אותי. או כשמשהו מאוד מציק לי. אולי אז אני בוכה. אבל ככה - הדמעות פשוט לא יוצאות לי. אולי זו הסיבה שאני רק נראית עצובה - כי אין לי איך להוציא עצב, אפילו אם זה רק עצב על דברים קטנים... ונראה לי שזה התחיל בערך אז.

למה אני כותבת לכם את זה עכשיו בדמעות? כי בדיוק לפני כמה שעות חשבתי על כמה נחמד זה היה אם היה לי אח גדול עם רשיון, שהיה יכול להסיע אותי לכל מיני מקומות כשאני ארצה... כמה הייתי נהנית אם היה לי אח גדול שישמור עלי...

ואין לי. ואין לי גם אח קטן נוסף, כמו שאמור היה להיות לי.

אמרתי יותר מדי. אני שוב עושה את זה. אבל אני לא אמחק את זה, כי זה משהו שאני רוצה להוציא ממני. סגירת מעגל, תאמרו... אני לא יודעת. אני פשוט רוצה את זה בחוץ - זה ככל הנראה פיסת המידע הכי אפלה שתמצאו בחיים שלי, אז hell, why not?

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 19/2/2005 22:22  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-23/2/2005 23:50



Avatarכינוי:  hanyou

בת: 37

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,920
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)