בלילה האחרון ישנתי ארבע שעות. בלילה שלפניו ישנתי שלוש שעות. ביחד זה שבע - שזה לא מספיק אפילו ליממה אחת, שלא לדבר על שתיים.
ולמה, תשאלו? משום שיש כמה פרות בביה"ס שצריך לחלוב...
שיר:
אתמול בשלוש,
לפנוווות בוקר,
הלכנו עם דוד למכון ובדרך חלבנו 72 פרות.
המחלבות, יושבות על הווים העזובים
והצינור, כזה יבש ובלי קרעים,
כי עדיין לא הפעלנו אותו.
למרות שזה נראה כל כך הרבה פרות,
למרות שזה נראה כל כך הרבה פרות,
למרות שזה נראה כל כך הרבה פרות,
זה דיי לא ממש הרבה פרות...
אחח... היצירתיות... ככה זה כשעייפים, אני מניחה...
בכל מקרה, היום ערב יום הזיכרון ואני הולכת לראות את עדן בטקס היישובי (כן, גם לשם לקחו אותו, לא הספיק לו טקס יום השואה...), אני מפחדת מסטס כי הוא שלח לי הודעה מפחידה (תגידו לי ש-SMS שאומר Seven days לא מפחידה אתכם, נראה אתכם!), ואני רוצה (וגם צריכה, לצערי), לעשות רגליים (ודיאטה - דחוף!!!).
כל מי שיש לו הצעות איך לעשות את זה הכי פחות כואב מבלי להשתמש בסכין גילוחה, שירים יד. ושיעזור לי :]. סתם...
שיהיה לכולם יום זיכרון... טוב, לא שמח, ברור ובטוח שלא... אבל קל. כן, שיהיה קל ושיעבור במהירות.
רק כדי שתדעו שאני עוד חיה ושאני לא נוטשת לטובת אף פרה...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou