אז ככה. היום התחיל ממש מגעיל. מסתבר שהגוף שלי לא סובל מחרדת מבחנים, אלא מהבוקר. כשאני קמה מוקדם, הקיבה שלי מתחילה להשתגע ואני מתחברת לצד היותר "ממטרתי" שבי... על כל פנים, קמתי היום מוקדם כי מישהי הייתה צריכה לעשות בדיקת דם. אז אחרי שסיימתי עם הקטע המסריח הזה של הבחילת בוקר המעפאנה הזו, הלכתי עם אמא שלי לקופת חולים הארורה ההיא.
נכנסנו, הפקידה לקחה ממני את הכוס שאף אחד לא ישתה ממנה בחיים (מעניין למה... NOT!!!), ונכנסתי לאחות. ואז התחלתי להיבהל. היא אמרה לי שאני יכולה להירגע, ושהיא תסביר לי בדיוק מה היא עושה.
"לא! אל תגידי לי כלום על זה!" כאילו שהדבר היחיד שאני צריכה לשמוע זה: "אז עכשיו אני מחזירה לך את המחט לווריד, כן כן, זה בהחלט הולך לחורר אותך כהלכה!" בקיצור, אז היא ביקשה ממני לעשות אגרוף, ואחרי שפעמיים משכתי לה את היד לפני שהיא בכלל בדקה אם יש ווריד, כי חשבתי שהיא כבר דוקרת, הושטתי לה אותה בסוף.
"עכשיו, זה לא יכאב לך אם לא תזוזי." היא אמרה. והיא הוסיפה את השם שלי איפה שהיא רק יכלה... אלוהים... "כן לי, את לא צריכה לפחד. לא לי, זה לא יכאב בכלל לי..." בה! אז רק לידיעתך - זה כן כאב!!!
ראיתי אותה לוקחת את המחט.
"את דוקרת עכשיו?!" צווחתי בהיסטריה. כמה זוגות עיניים הביטו בי בצורה מוזרה מהמסדרון. ואז היא דקרה... והיד שלי רעדה... וכאב לי... מאוד מאוד... וראיתי איך המבחנות מתמלאות לאט לאט...
ואז יצאנו משם, ואני נראיתי כמו חתול שדרכו לו על הזנב. האירוניה היא שאני לבשתי חולצה כזאת של orange, עם SMILE גדול בכתום על רקע שחור. גם כן חיוך...
נו מילא, זו הייתה תחילת היום שלי, והקיבה שלי עוד לא נרגעה. יכול להיות שאני באמת בהריון מרוח הקודש? לא יודעת, מחזור שמאחר, בחילות בוקר... אולי אני האמא של הקדוש המעונה הבא! כבוד לי... אני חושבת שאקרא לו פוצי... כי הוא פוץ בתחת עם כל הרע שהוא עושה לי!!!
שיהיה לכם יום יותר טוב ממה שהיה לי עד עכשיו, ושיהיה ככה גם לי. אני הלכתי לעצב לג'וזי את הבלוג.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou