שבסך הכל הוא בנאדם נחמד. בטח לא מישהו שאני אוכל להתחיל איתו איזהשהו סוג של קשר מחייב, אבל בנאדם שאפשר לנהל איתו שיחה, ואפילו די נחמדה.
דיברנו על הרבה דברים, מ-א' ועד ת'. טוב, אולי לא עד ת', אולי עד כ' ככה...
בסך הכל הוא בנאדם שכיף לדבר איתו. אבל לא הרגשתי שום דבר אחר מעבר לזה...
הוא שאל אם זה יהיה בסדר להזמין אותי למסעדה.
"תלוי איזו מסעדה." אמרתי לו, וסיפרתי לו שאני לא אוהבת כשאנשים רואים אותי אוכלת, וכשהמקומות קרובים מדי אחד לשני. אני לא יודעת אם אני באמת באמת רוצה ללכת איתו למסעדה, אבל לצאת מזה תמיד אפשר, לא חייבים לומר "לא" מיד על המקום. את ה"לא" תמיד אפשר לדחות טיפה, לא?
הוא באמת בנאדם נחמד.
אמר שיש לי צחוק יפה, שהביישנות שלי מסתורית בעיניו, שהעינים שלי והשפתיים שלי מדהימות, שהמבט שלי קסום ושהוא מקסים אותו; בשם הכוחות הוא אפילו אמר שהאצבעות שלי ברגליים יפות! מה יפה בכפות הרגליים שלי?!
והוא חזר ואמר שהצחוק שלי והשפתיים שלי מדהימים אותו.
ברור שנחמד לשמוע שמחמיאים לי, אבל... זה לא מה שאני מחפשת. אינני יודעת מה אני מחפשת. ואולי אני לא מחפשת, אולי אני פשוט... מה? אני לא יודעת מה. אבל אני לא מחפשת מחמאות. למרות שזה כיף להיתקל בהן בדרך, בהחלט מעלה את הביטחון העצמי.
ארבע שעות אחרי שפגשתי אותו (זה היה בערך באחת, אחת וחצי), הוא אמר שטון הדיבור שלי השתנה לגמרי. הוא צודק, מה אני יכולה לעשות... בהתחלה הייתי סגורה ומופנמת, יותר הקשבתי מאשר אמרתי בעצמי. אחרי שהבנתי פחות או יותר מי הוא, הבנתי שזה בסדר לדבר. אולי לא קשה לי לתקשר עם אחרים כמו שחשבתי...
ועדיין, "מותק שלי" מתנגן לי בראש בלי הפסקה... ומחשבות על עדן מתרוצצות כמו סייחים שובבים באחו פורח. ואני יודעת שאיל הוא לא אותו האדם שיגרום לי לאהוב אותו יותר מאשר את עדן. אז מי? מי? ומתי הוא יבוא? והאם הוא יבוא?
<הלוואי>משאלה src = "או שאולי אין בכך צורך?" <הלוואי/>
מממ... אבל נחמד שיש מישהו חדש לדבר איתו, לפחות יש קצת גיוון (וזה לא שאני אומרת שהאנשים הרגילים לא חשובים לי, אני פשוט מתה על השיחות האלה של ההיכרות - שפשוט יש הרבה מאוד דברים לדבר עליהם... אני מתה על זה).
ונחמד לדעת שאנשים בעולם הזה חושבים שהשפתיים, העיניים, הצחוק, המבט, הביישנות, וכן - גם האצבעות ברגליים - מיוחדים... אפילו אם אני לא רוצה איתו כלום :).
אה כן, יש לו טוסטוס (נראה לי שזה מה שזה).
אני מעדיפה אופניים. ושיהיו לבנות וישנות...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou