בעיקר הייתי מאוכזבת ממתמטיקה, אבל הו... מילא...
הציונים שלי להלן:
נחמד למדי. חבל שהמתמטיקה כל כך דופק את כל העסק, אני שונאת להיות מטומטמת במתמטיקה... אלוהים אילו רק היית נותן לי עוד פיסת מוח להיות טובה גם במקצועות ריאליים יותר!!! אבל שטויות, זה רק הטמטום שלי שמשפיע על הציון, לא שום גזירה מלמעלה... אם הייתי יושבת ובאמת משקיעה, אולי הייתי מקבלת ציון טוב יותר. חבל, דווקא הייתי בטוחה שהלך לי טוב בבחינה ההיא...
אבא ראה את הציונים וישר אמר:
"תראי את מתמטיקה - איזה פאדיחה..."
אני שונאת לאכזב את אבא שלי... הוא כל כך משקיע בי שאני אלמד טוב ושיהיה לי טוב, ותמיד כשאמא מתחילה לרדות בי ולנגוש בי עם כל המטלות שצריך לבצע בבית הוא עומד לצידי או סתם מתחיל לעשות חלק מהדברים כאילו הוא גם ככה התכוון לעשות אותם או שיש בזה תועלת אישית לו כי הוא גם ככה צריך איזה משהו בזה...
וככה אני באה עם ציון של 78? יותר משאכפת לי על שאני מטומטמת במתמטיקה, אכפת לי על שאיכזבתי אותו. כי הוא באמת אחד מהאנשים היחידים שאני לא רוצה לאכזב... במיוחד אחרי שבבגרות הקודמת הלך לי ממש ממש טוב (שאלון 005, לא מועד א' של 006)...
עכשיו מה שנותר לי לקוות הוא להצליח השנה עם שאלון 007 (Goldfinger), ולגרום לו לשמוח. כי לי זה באמת לא משנה כבר כמה אני אקבל, אני יודעת שזה לא ישנה את מי שאני מבפנים. מספיק לי שאני בת אדם טובה שמסוגלת לאהוב (ולהיות נאהבת, מסתבר, על פי מחקר אחרון), כדי שגם אם אני אהיה חכמה כמו ילדה מפגרת מבחינה שכלית, אני אהיה מרוצה...
רק את אבא אני לא רוצה לאכזב...
אני מקווה לעבור את התיאוריה הזו ביום רביעי... הו אלוהים בבקשה תעשה שלא יהיו לי יותר מארבע תשובות שגויות שינבעו מהטמטום שלי, בבקשה!!!
מטיאס חזר לעיר (מושבה... אה, בעצם... חזר לחור). אני כל כך שמחה שהוא כאן שוב, התגעגעתי אליו, הוא אחד מהאנשים שכיך לזבל להם בשכל כי הוא גם מקשיב בעניין כלשהו לזיבולים שלי... מי יודע?
בפוסט הבא אני מקווה יהיה ההמשך של "נתי." אני לא רואה שמתלהבים מזה כל כך פה, אבל לעזאזל, אני רוצה לפרסם את זה, אז אלוהים עדי, אני אפרסם את זה! ושכולכם תלכו להצטיין אם זה לא מוצא חן בעיניכם.
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: אהבה. איך שהיא באה בגלים... עכשיו הגאות, ופתאום מרגישים את הדמעות המלוחות קרוב יותר ויותר אפילו ששמחים מסיבה לא מובנת. אבל עדיין, הן באות להן הדמעות ברגעים בלתי נשלטים של געגועים וכמיהה. אני מתגעגעת אליו... אני רוצה שיחבק אותי שוב. יחבק חזק חזק וקרוב קרוב, ולא יעזוב מהר, אלא אחרי הרבה הרבה זמן. אני רוצה להירדם לידו ולקום לידו ולראות שדבר לא השתנה.
חלום עליו שחוזר כל לילה.
מתי יחזור גם הוא?
הו...
שלכם,
hanou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou