יש לי כמה יצירות חדשות להראות לכם...
חוץ מזה דיברתי היום עם המורה שלי לספרות - היא אמרה שאם הספר שלי יימצא חן בעיניה (מה שיש ממנו בינתיים), היא תתן לי אישור לעשות עליו את דו"ח הקריאה שלי (שככל הנראה יהפוך להיות לדו"ח כתיבה).
אולי זה ייתן לי תמריץ לסיים אותו סוף כל סוף :).
ובכן, בלי להלאות אתכם יותר מדי:
ציור שהבטחתי שאני אצייר לליאל, אבל לקחתי אותו ממנה אחרי שכבר נתתי לה אותו כדי שאני אוכל לשים אותו כאן קודם. הציור הוחזר אליה בשלום, אבל אליכם הוא הובא אחרי שהיא קיפלה אותו, אז ככה שהדף כבר לא חלק יותר:
אותה לא ממש אהבתי. משהו בפנים שלה מציק לי, ואני לא אוהבת לצייר פיות מהסוג הזה במיוחד. למעשה, אני לא מתה על פיות בכלל, אבל רק רציתי להתנסות ולראות איך זה יוצא. הבנתי שזה לא משהו, אז עכשיו או שאני אתאמן על זה כדי להצליח יותר, או שאני אעזוב את הנושא לעולמי עולם :). אישית אני מעדיפה מלאכיות על פני פיות, אבל מילא... מעניין אם אני יכולה לצייר מלאכים בנים... אה רגע, ציירתי כבר פעם...
זה ציור שציירתי לא מזמן, כשחיכיתי לפגוש את אייל. אז הוא היה רק קווי מתאר שהיו עתידים להיות סוס. לא חשבתי שזה יגיע לזה, אבל זה הגיע. פעם ראשונה נדמה לי שאני מציירת סוס רץ על רקע יפה כל כך... אני אהבתי אותה. גם התמונה הזו הולכת למישהו, הפעם לאורטל:
זה מה שקורה לי כשאני משתעממת ולא עושה דברים שאני צריכה לעשות - אני מעבדת ציורים שלי בפוטושופ. ככה זה נראה אחרי שהעברתי על זה את אפקט ה-poster edges. אהבתי את הצורה שזה נראה במיוחד, ולכן בחרתי לשים את זה פה, בדרך כלל אני לא שמה את העיבודים כאן, אני לא ממש אוהבת לעבד במחשב:
אה כן, ובל נשכח את הציור הכי הכי מכולם כאן: לנועה שיעמם בהפסקה (או שהיא הייתה קצת לחוצה), ולכן היא החליטה לצייר לה חגיגה. אני כמובן אמרתי לה מיד שאולי אחרי שהיא תנוח על משכבה בשלום אנשים יעריכו את זה יותר וישלמו על זה הון תועפות, בינתיים היא יכולה פשוט להמשיך לחייך - זה אף פעם לא עשה לה רע במיוחד :)
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: נועה. אוהבת אותך :)
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou