"רשת, לא זזים מהַ... מהַ..... מהַ..................מהמסך?" טוב, לפחות לא כשאנשים כותבים דברים מעניינים... לי היה היום מעניין, כי נכנסתי לבלוגים של אנשים שכתבו לי תגובות (כן, תתפלאו, אין לי זמן לעדכן, אבל יש לי זמן לקרוא את הבלוגים של כל מי שרושם פה תגובות, אז זה כדאי!), והיה מעניין.
גיליתי שיש אנשים ממש נחמדים בבלוגים פה, ולא כולם דיכאוניים כל החיים, וזה טוב. להיות בדיכאון לא מזיק לפעמים, אבל לא כשזה כל החיים ככה :) (ויסלחו לי אותם אנשים שדיכאוניים כל הזמן שאני אומרת את זה עליהם...).
אז היום הייתי אצל דודים שלי, והיה נחמד, חוץ מזה שהיה קצת מבאס. ולמה, תשאלו? נו? נו תשאלו... נו?! יופי. אז זו הסיבה:
אני ובן דוד שלי היינו פעם נורא קרובים. הו, אני זוכרת איך שהוא ואני היינו משחקים ביחד בקוביות, שומעים מוזיקה ומשחקים במחשב ביחד, עושים כל מיני דברים מאגניבים מעיסת נייר בחופש הגדול, ונועלים את האחים שלנו בחדר שלהם בלי אפשרות לצאת... הה! אלו היו ימים נפלאים, אכן. אבל! בזמן האחרון לו יש את הבגרויות שלו, הוא הפסיק לאהוב אנימה (!?how could he), ואין לנו כבר שום דבר במשותף... ככה זה, אני מניחה, כשמתבגרים. אבל אני עדיין לא מבינה למה הוא הפסיק לאהוב אנימה! זה פשע. מילא, אם אתה לא אוהב את זה מההתחלה, אבל לאהוב ולהפסיק?! it's better not to love at all than to love and lose... ואני יודעת שעיוותתי את המשפט הזה. חופש יצירתי, אתם יודעים...
אבל חוץ מזה היה כיף. טיילנו קצת בסמטאות ירושליים העתיקה (הוא לא בא איתנו - שיעורי בית ארורים...), ואני הייתי לי רוב הזמן עם הדיסקמן שלי, שומעת boa ו - do as infinity. להקות מגניבות, תנסו. זה ביפנית, לא להיבהל...
באמת, כשמישהו אומר לכם שהוא שומע משהו בספרדית, או בצרפתית או באנגלית, או אפילו קצת ברוסית - אף אחד לא מתרגש מזה, זה נורמאלי. אבל כשאני אומרת לאנשים שאני שומעת יפנית הם עושים כל מיני דברים מוזרים עם הפרצוף שלהם ושואלים: "יפנית? מה, אין לך משהו יותר טוב לשמוע?" ואני כועסת, אבל אני לא אומרת כלום. ואל תגידו לי פשוט לא לומר שום דבר על מה שאני שומעת, כי אני גאה במה שאני שומעת (וחוץ מזה אני לא גאה בכלום...), וכן, לא אכפת לי שכל העולם יידע שhanyou שומעת מוזיקה יפנית, אוקיי? אז אנשים, מה הבעייה שלכם?! תנו לי לשמוע את מה שבא לי מבלי למתוח ביקורת. זה לא שאני אומרת: "אל תאמרו את הדעה שלכם, אני לא רוצה לשמוע." פשוט אפשר לומר את זה בצורה יותר יפה (ומה שאני כתבתי לכם היה עידון של מה שהם באמת אומרים, אוקיי?), בלי לקלל, בלי להתייחס אלי כאילו אני איזה שד (inuyasha!!!), או משהו וחייבים להתרחק ממני. כולה אני שומעת את מה שאני אוהבת, באמת!
וזהו. פרקתי את הכעס שלי, ועכשיו אני רגועה -o-
אז איך אתם מרגישים היום אנשים? (תכתבו בתגובות, זה שתגידו זה לא אומר שזה יגיע אלי :) על מה אתם חושבים? על מה אתם רוצים שאני אכתוב? אתם רוצים שאני אכתוב? (לא יעזור לכם לכתוב לא, אני אמשיך - אני רעה, כבר אמרתי לכם את זה ./ \.)
אה, עוד משהו חשוב: ראיתי אנימטריקס, וזה מ-ד-ה-י-ם! אהבתי במיוחד את הקטע עם ההדמיה, זה עם הסוסים... אני כל כך חולה על סוסים.......!!!!!!!!
אני חושבת שאני אסיים להיום. מחכה לתשובות,
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou