הממ... הרסתי את המחשב... אני חושבת ששרפתי אותו או משהו. הספר שלי נמצא שם ואני לא יודעת אם הוא ישרוד את זה או לא... בינתיים המחשב אצל הטכנאי שהעסיק את אמא שלי פעם, ואני מקווה שהוא יצליח להציל אותו - זה כל מה שחשוב לי בחיי הספרותיים... זה מפעל חיים של שש שנים תמימות - אני לא יכולה לאבד את זה!!! זה כמו הילד שלי!!!
אוף אני כל כך מתוסכלת שבא לי לבכות שוב...
הכל התחיל מזה שאתמול רציתי להמשיך קצת את ההגהה, אז ניגשתי למחשב וניסיתי "להעיר" אותו (נו, כשהוא "נרדם" - מכבה מערכות וכאלה, כדי לחסוך בחשמל אבל כל נגיעה קטנה בעכבר מחזירה אותו לתפקוד...). הבעיה הייתה שהוא לא התעורר, רק המסך חזר לחיים. אז אמרתי שנעשה לו reset, וזה מה שעשיתי. אז הוא התחיל לעשות רעש עם המאווררים שלו כמו מטוס בואינג, אבל לא עלה בגרוש. ניסיתי לעשות לו שוב reset, אבל הוא לא התחיל הכל מחדש, אלא התעלם בבירור. אז ניסיתי לכבות אותו והוא התעלם ביודעין גם מזה, וכשהתעצבנתי אמרתי: "טוב, אם זה לא הולך, וזה לא הולך וגם ההוא לא הולך - אני מנתקת אותך מהחשמל!"
ובחיוך זדוני הוצאתי את התקע... זה היה כל כך מטומטם מצידי - פלא שאני לא בלונדינית... אחרי זה כשחיברתי אותו שוב הוא לא הסכים לפעול - בכלל... לא הגיב לכפתור ההפעלה, לא ל-reset, לא לכלום...
אני כל כך דואגת עכשיו... אתמול הייתי כל כך מיואשת וכל כך מבוהלת שאיזה שעה רק בכיתי כי הייתי בטוחה שהספר שלי הלך קאפוט... היום בביה"ס החברים שלי אמרו לי שזה כנראה רק הספק, ושלא נראה להם שקרה משהו להארד-דיסק...
הבעיה היא שכשחזרתי מביה"ס, אבא אמר לי שהוא קנה ספק והתקין אותו אבל המחשב עדיין לא עבד, אז לקחו אותו לתיקון. ואני חושבת - אוי אלוהים, אם זה לא הספק, אז אולי בכל זאת הנורא מכל קרה?! אני לא רוצה לאבד את הילד שלי!!! אני לא יכולה לאבד את הספר הזה!!!
כל כך מתסכל שבא לי לבכות שוב... אוף... בדיוק בשביל זה אני צריכה מישהו שיאהב אותי... בדיוק בשביל רגעים כאלה, שאני הכי צריכה חיבוק...
ודווקא כשחשבתי שהדברים התחילו להסתדר...
אני כל כך מיואשת כבר שאין לי מושג מה אני הולכת לעשות...
בלי אהבה, בלי ספר... מילא שהייתי נשארת רווקה זקנה, אבל גם מיותמת מהספר?!
אוף...
המילה האהובה עלי - ספר. שיחזור במהרה... בבקשה... ואם מישהו מוכן לתת לי חיבוק שקט ולא חונק ולא מתלהב מאוד, אז זה יהיה נחמד...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou