אני מודיעה לכם על מות המחשב היקר שלי, שליווה אותי נאמנה במשך שמונה השנים האחרונות...
תחילה היה אהרון המחשב המשפחתי. לאחר שהגיע מהעבודה של אבי בתור מתנה (הוא הורכב במיוחד בעבורנו), ולאחר שהתמקם לו בנוחות על המעמד המיוחד שהתקנו לו, התחיל אהרון את חייו בתור מלש"ב (מחשב לשימוש ביתי).
לאט לאט התחיל אהרון הצעיר להיחלש. הטכנולוגיה התקדמה במהירות, ואהרון נשאר מאחור (מחשב עם 16 גי'גה זה לא משהו...). לפני ארבע שנים הועבר אהרון לאחזקתי הפרטית. במקומו קנינו מחשב חדש וחזק יותר, ואהרון הועבר לדרגת מד"ה (מחשב דפוק הרסני). עם זאת, הוא עדיין תפקד במשך הרבה זמן. עד השנה הוא היה המחשב הנאמן שלי שהוצב מחדש אצלי בחדר. כתבתי עליו את הספר שלי וסמכתי עליו בעיניים עצומות! לא עשיתי גיבוי בשום מקום מרוב שסמכתי עליו (וגם כי לא ממש היה לי איך ולאן לגבות את הכל - כונן דיסקטים גרוע, USB מיושן, אין תוכנת צריבה, קשה... קשה...).
ואז, ביום בהיר אחד, הוא הפסיק, פשוט התעלף. תוך שנייה עבר למודא"ל (מצב וודאי לאבדון).
לקחנו אותו לטיפול, ניסינו להחיות אותו אבל לא הצלחנו... אהרון המסכן אבד לעולם. לוח אמו שבק חיים. באנו לאסוף אותו היום, כדי להיפרד ממנו כמו שצריך...
את הדיסק עם הגיבוי, עם זאת, הצלחנו להשיג. הספר יחיה. אהרון דאג שהוא לא יילך לאיבוד... הוא שמר עליו בכוחותיו האחרונים, ובשל כך - מת...
אהרון, שנפל במילוי תפקידו.
תמיד נאהב אותך!!!
(אני נשבעת שהיו לי דמעות בעיניים כאילו חיית מחמד שלי מתה...).
המילה האהובה עלי - אהרון.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou